למעלה ממאה מרצות ומרצים במכינה ובלימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה נמצאים במאבק מתמשך לשיפור תנאים.

לפני כשנתיים התאגדו המרצות במסגרת ארגון הסגל הזוטר, ופתחו במשא ומתן שנמשך כשנה וחצי (!), אך ללא תוצאות. לאור מריחת הדיונים וסירובה של האוניברסיטה לשפר את תנאי העסקתן, החליטו המרצות לצאת לשביתה ללא הגבלת זמן ב־20 בנובמבר 2018.

המרצות דורשות להפסיק את ההעסקה השעתית הפוגענית, להשוות את תנאיהן לתנאים במכינה של האוניברסיטה העברית ולהשוות את תנאי העסקת המורים לאנגלית לתנאים הנהוגים בשאר האוניברסיטאות.

במהלך שתי פעילויות הסברה וסולידריות עם השביתה שיזמו פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי, חתמו מאות סטודנטים/ות על עצומה שקוראת להנהלת האוניברסיטה להיענות לדרישות המוצדקות של המרצות ולחתום עימן על הסכם קיבוצי.

כפי שהסברנו בשיחות בקמפוס, הנהלת האוניברסיטה היא זאת שכפתה את השביתה על המרצות, והיא אחראית על הפגיעה בסטודנטים. כשהתארגנו כ־20 סטודנטים והגענו ביחד למשרדו של ראש המכינה על מנת להגיש לו את העצומה ולשאול מדוע הוא מסרב להיענות לדרישות המרצות, הוא טען באופן תמוה כי "התנאים במכינה כאן הם הכי טובים בארץ" ושהיענות לדרישות תאלץ אותו לסגור את המכינה. אך כשביקשנו לראות נתונים שמוכיחים שהאוניברסיטה לא יכולה לעמוד כלכלית בדרישות המרצות, הוא הכריז שהוא "לא מנהל משא ומתן עם סטודנטים".

ב־30 בדצמבר האוניברסיטה הודיעה כי תיתן פטור לסטודנטים בכל הקורסים שהושבתו. בעקבות המהלך הכריזו המרצות על הפסקת השביתה וחזרה ללימודים במטרה להמשיך את המו״מ מבלי לפגוע עוד בסטודנטים שלא לצורך. אך ההנהלה הודיעה למרצות באופן ביריוני שלא יחזרו ללמד עד סוף הסמסטר(!). המרצות מתכוונת לפנות לבית הדין לעבודה.

הענקת הפטור לסטודנטים, שסוכם יחד עם אגודת הסטודנטים, עשויה אולי לעזור נקודתית לחלק מהסטודנטים, אך לא מהווה פתרון ואף מגדילה את הסיכוי שהשביתה תתחדש בסמסטר ב'.

כל "פתרון" שיבוא על חשבון תנאי העבודה והשכר של המרצות יפגע בהכרח גם באיכות הלימוד ובסטודנטים. אגודת הסטודנטים צריכה להתערב כדי להבטיח שיפור בתנאי העסקת המרצות — רק הגעה להסכם קיבוצי שיענה לדרישותיהן יכול להביא לסיום מוצלח של המאבק וליציאה לדרך חדשה ברגל ימין.