לאחר שבועיים של שביתה במכללת עמק יזרעאל הגיעו נציגי המורים והמורות "מן החוץ" להסכם מסגרת מול ההנהלה, שיובא כעת להכרעה דמוקרטית.

בדומה לשביתה הנמשכת במכון הטכנולוגי חולון (HIT), הדרישה המרכזית היתה להעביר את כלל הסגל מן החוץ לתקן 'סגל עמית', שמשמעותו העסקה רציפה הכוללת 12 משכורות בשנה, צבירת ותק, קרן השתלמות ותשלום שכר בהתאם לטבלאות השכר של הות״ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה).

צעד השביתה ננקט לאחר כמעט שנתיים של משא־ומתן שבמהלכו כבר גובשה בספטמבר האחרון טיוטת הסכם קיבוצי, על בסיס ההסכמים שנחתמו במכללה האקדמית ת״א–יפו ובמכללת שנקר, אך ההנהלה החליטה אז לסגת מההבנות.

בדומה להנהלה במכללה בחולון, עם ההכרזה על השביתה פיזרה הנהלת המכללה בעמק יזרעאל הצהרות כי הלימודים נמשכים כרגיל. אלא שההנהלה נאלצה להתמודד מול מפגן כוח מרשים, שכלל התגייסות סולידרית מצד הסטודנטים, שאף הכריזו מצדם על השבתת הלימודים למשך מספר ימים. השביתה הסתיימה בניצחון.

השביתה במכון הטכנולוגי חולון

במכון הטכנולוגי חולון, שביתת המרצים נכנסה לשבוע הרביעי. השביתה הצליחה בינתיים להביא את ההנהלה לקיים משא־ומתן שוטף. ההנהלה מסרבת בינתיים לדרישה שההסכם יחול על כלל המרצים מן החוץ, בין אם כולם יועברו לתקן 'סגל עמית' ובין אם חלקם יישארו על תקן ארעי של 'מורה מן החוץ' (לשם השוואה, ההסכם באקדמית ת״א–יפו חל רק על מי שנקלטו, ובשנקר גם על מורים 'מן החוץ').

השביתה החלה עם אחוזי השתתפות גבוהים וזכתה לתמיכה חשובה מצד שכבה של סטודנטים, שעשרות מהם הגיעו להפגנה משותפת בקמפוס, אליה הגיעו גם נציגים מהאגודה. בנוסף, אגודת הסטודנטים השביתה מצדה את הלימודים ליומיים.

ההנהלה, שככל הנראה נלחצה, שלחה בשבועיים הראשונים מאבטחים פרטיים ששכרה במיוחד כדי לשבש את פעולות אכיפת השביתה של המרצים. אחד המאבטחים אף גרם לפריקת כתף של מרצה שובת. הפעולה האלימה מצד ההנהלה לוותה בהסתה נגד המרצים ובהצגת מצג־שווא כאילו פעולות האכיפה עצמן אלימות!

מהותן של פעולות האכיפה היא כניסה לכיתות של מפירי שביתה במטרה למנוע ממיעוט של מרצים לשחק לידי ההנהלה ולהחליש את המאבק, ובניסיון ליצור דיאלוג בונה ולשכנע, הן אותם והן את הסטודנטים, בנחיצותה של שביתה נרחבת ככל הניתן כדי לסייע למאבק לנצח בהקדם.

הרחבת מעגל המעורבות

הכניסה לשבוע רביעי מדגישה את הצורך להגביר את הלחץ על ההנהלה ולמנוע ממנה להתיש את השובתים.

אחוזי השביתה עדיין גבוהים, וייתכן שניתן יהיה להשיג הסכם בקרוב. אך כל עוד השביתה נמשכת, בראש ובראשונה יש צורך בהרחבת השורות של השובתים ושל האוכפים, לצד פניות לגיוס סולידריות לחיזוק המאבק. כך לדוגמה, מרצים מהסגל הבכיר במכללה הביעו אהדה לשביתה, וניתן לקרוא להם לתת ביטוי אפקטיבי לתמיכה הזאת ולגייס את כוחם באופן מאורגן לטובת המאבק.

בנוסף על העדכונים השוטפים שוועד הפעולה כבר מעביר, קיום אסיפות מרצים סדירות כל עוד המאבק נמשך, למשל אחת לשבוע, יוכל לסייע. כך ניתן יהיה לקדם מעורבות של מרצים רבים ככל האפשר בדיון ובקבלת הכרעות בכל שלב סביב האתגרים והצעדים האפשריים, וסביב פרטי המשא־ומתן, כמו גם לתת משקל נגדי ללחצים מצד ההנהלה ולספק מענה לשאלות ולחששות אפשריים בקרב המרצים, לרבות חששות כלכליים.

קריאה לכלל המרצים לקחת חלק בדיון ולהתנדב לוועד שביתה ייעודי לצורך הרחבת הפעולות וחלוקת העבודה עשויה לעזור לשכנע מרצים נוספים שהצלחת המאבק תלויה גם במעורבות פעילה מצדם, וכך לגבש עתודה רחבה יותר לביצוע משמרות האכיפה ולהסלמת המאבק בדרכים נוספות — כגון הפגנות ופעולות הסברה בתוך הקמפוס ומחוצה לו.

אחוזי ההצטרפות המרשימים להתארגנות, כולל במהלך השביתה, מרמזים לכך שמדובר במשימה אפשרית בהחלט.

נכון לעכשיו, אין אחידות בשיעורי השביתה בפקולטות השונות. ישנן פקולטות בהן שיעור השביתה הוא כמעט מוחלט, אך ישנן כאלו בהן השיעור נמוך יותר. בפקולטות אלו הדבר מתבטא בחשש של מרצים שובתים מהצטרפות למשמרות האכיפה. אלא שאותם המרצים נחוצים לאכיפה בפקולטות בהן הם מלמדים, מכיוון שמרצים מפירי שביתה, וכך גם סטודנטים, יהיו פתוחים יותר להקשיב לטיעוניהם.

תמיכת הסטודנטים

אגודת הסטודנטים במכללה הביעה כאמור תמיכה בשביתה בתחילתה ואף הכריזה על שביתת סטודנטים שארכה יומיים, והעלתה דרישות משלה גם בנוגע לסטודנטים. אך ההנהלה, שבמשך שנתיים נקטה סחבת מול האגודה, הגיעה ל"הבנות" עם ראשי האגודה והאגודה נסוגה מהשביתה. מדובר במהלך קלאסי של "הפרד ומשול".

ואכן מאז, התמיכה מצד האגודה במאבק המרצים, כפי שמתבטאת למשל בדף הפייסבוק שלה, התמתנה. מעבר לכך, במקום שראשי האגודה ידרשו מההנהלה להבטיח את השלמת חומר הלימוד בצורה מסודרת על־ידי המרצים עם סיום השביתה, הם נעתרו לבקשת ההנהלה ופרסמו שיעורים מקוונים כ"פיצוי" על שיעורים שבוטלו עקב השביתה. המשמעות היא נתינת יד להחלשת הלחץ על ההנהלה — ולכן גם להתארכות השביתה — תוך הסכמה להשלמה חלקית ולא מסודרת של חומר לימודי.

לעומת זאת, בפקולטה לעיצוב, שם מתקיימת שביתה כמעט מוחלטת, סטודנטים משתתפים באופן פעיל באכיפת השביתה, רבים מהם הגיעו להפגנה שקיימו המרצים, ומארגנים הפגנת תמיכה היום (שני). הכיוון הזה הוא דוגמה חשובה עבור שאר הסטודנטים, שכן לסטודנטים יש אינטרס שהשביתה תנצח במהרה, וללא חזרה לשיבושים בתקופה הקרובה.

סולידריות עם השביתה, די להעסקה ארעית

קיים פוטנציאל לגיוס סולידריות מצד מרצים, סטודנטים ועובדים מקמפוסים אחרים ובכלל. ועד מרצי הסגל מן החוץ במכללת 'סמינר הקיבוצים', למשל, יצר קשר עם מרצי המכללה בחולון, בעקבותיו נשלחה קריאה למרצים המאוגדים מסמינר הקיבוצים להגיע לסייע למשמרות אכיפת השביתה. הוועד הצטרף בנוסף לארגון פעולת סולידריות בקמפוס, ביוזמת נציג באגודת הסטודנטים הפעיל במאבק סוציאליסטי, יחד עם סטודנטים מהסמינר ומהמכללה בחולון.

במסגרת ארגון כוח לעובדים מתארגן עכשיו פורום תיאום רחב של ועדי מרצים בשורה של מכללות. הפורום הזה יכול לסייע לחזק את השביתה דרך קידום פעולות סולידריות, ובהן הצהרות תמיכה, פעולות הסברה ומחאה, ותמיכה במשמרות השביתה במגמה להגביר את הלחץ על ההנהלה.

התארגנות כזו תוכל לעזור להכין את השטח לקראת הרחבת המאבק לרמה הארצית בהמשך, למען שיפור תנאי העבודה של המרצים וכלל העובדים במוסדות להשכלה הגבוהה ונגד הייבוש התקציבי.

ניצחון של השביתה בחולון, בהמשך לניצחון בעמק יזרעאל, יוכל לספק עוד רוח גבית למרצים מסגל זוטר במכללות נוספות שנמצאים במהלך התארגנות או במשא־ומתן מול הנהלות מכללותיהם. ניצחון בשביתה יהיה גם עוד הישג נגד תנאי העבודה הארעיים במוסדות לימוד ובמשק בכלל.

ייתכן שההנהלה מקווה שתצליח להתיש את המרצים בחולון ולשבור את השביתה. אלא שהמרצים מפגינים רוח לחימה ונחישות. כדאי לזכור שהשביתה של המרצים באקדמית ביפו ב־2014 ארכה 53 יום, אך בסופה הושג הסכם קיבוצי שכלל שיפור תנאים, והמרצים מיסדו את ההתארגנות שלהם ככוח שיש להתחשב בו בקבלת ההחלטות במכללה.

המרצים בחולון יכולים לנצח, במיוחד אם יצליחו להוציא לפועל צעדים אפקטיביים להגברת הלחץ על ההנהלה.