אירועי זיהום אוויר קשים ממשיכים להתרחש במפרץ חיפה: בתחילת חודש אפריל פונה גן ילדים בקריית ביאליק, בעקבות ריח חריף באוויר שהגיע מחוץ לשטח הגן. ילדה אחת פונתה לבית חולים. זו עדות מזעזעת נוספת לזיהום החמור אליו חשופים מאות אלפי תושבים וילדים.

קריית ביאליק היא אחד משלושת האזורים העוטפים את המפרץ בהם נרשמו אחוזי סרטן ריאות ולימפומה הגבוהים עד פי חמישה מהממוצע הארצי — כך עולה מממצאי המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שנחשפו לפני כחודשיים בתקשורת. עוד עולה מהמחקר שנערך על־ידי אוניברסיטת חיפה כי התינוקות באזורים אלה נולדו בשנים האחרונות במשקל ובהיקפי ראש קטנים ב־20%–30% בהשוואה ליתר השכונות באזור חיפה.

הנתונים, שגרמו לבהלה ולזעם ציבורי, הוכחשו על־ידי המשרד להגנת הסביבה. בכירי המשרד התעקשו כי מדובר בממצאים חלקיים וכי יש להתאזר בסבלנות ולחכות למסקנות הביניים של המחקר. לפני מספר שבועות אותן מסקנות ביניים נשלחו למשרד להגנת הסביבה, אך המשרד מעכב את הפרסום שלהן לציבור הרחב. מה שעומד מאחורי העיכוב הוא ניסיון ליצור עמימות וספקות לגבי נתוני הזיהום והתחלואה בעיני התושבים, ובכך למנוע את הגברת הלחץ הציבורי בדרישה לאוויר נקי ולעצירת התוכניות להרחבת הזיהום במפרץ. פרופ' בוריס פורטנוב, העומד בראש המחקר של אוניברסיטת חיפה, מבהיר מצדו כי "מסקנות המחקר לא השתנו באופן משמעותי ממה שפורסם לפני חודשיים".

המשרד להגנת הסביבה תחת לחץ

המאבק הציבורי של תושבי אזור חיפה והקריות התגבר בשנתיים האחרונות, ואילץ את המשרד להגנת הסביבה ואת השר אבי גבאי להכריז על "התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה". אך התוכנית רחוקה מאוד מלספק פתרונות למשבר הזיהום.

היא אמנם כוללת התחייבות להגברת ניטור המזהמים הנפלטים ממפעלים במפרץ, אך היא כלל לא דורשת מהבעלים של אותם מפעלים לבצע שינויים טכנולוגיים שיביאו לצמצום הזיהום — מה גם שהתוכנית מאפשרת למפעלים לערוך את הניטור בעצמם!

התוכנית מתמקדת בהפחתת הזיהום מהתחבורה, אך זאת בעיקר כדי להסיט את תשומת הלב מהגורם העיקרי לזיהום — התעשייה. השר גבאי טוען: "אנחנו נהיה הכי טובים בתחבורה כדי לפצות על הזיהום מהתעשייה". אותה תעשייה נשלטת על־ידי הטייקונים ומייצרת עבורם רווחים. האם גבאי והממשלה מוכנים להתעמת עם אותם טייקונים?

השר גבאי איים רק בחודש פברואר כי "כל מפעל שלא יעמוד ביעדי הפליטה — ייסגר" (ישראל היום, 4.2). אך בהמשך איום הסרק של גבאי נחשף כשהצהיר שאין במפרץ "מפעלים שפועלים בניגוד לחוק" (וואלה, 3.3). בפועל, גם לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בחיפה, ישנן חריגות של מאות אחוזים בפליטות מזהמים מהמפעלים.

במהלך השנים 2012–2014 נרשמו 49 חריגות של עשרות ואף מאות אחוזים מהתקן בארובות השונות של בתי הזיקוק לנפט (בז״ן) שבבעלות משפחות עופר ופדרמן. האם זה גרם לאבי גבאי להתנגד לתוכניות ההרחבה של בתי הזיקוק? התשובה היא לא.

שעה שהם מתהדרים בתוכנית הלאומית לצמצום הזיהום, גבאי והממשלה בה הוא יושב ממשיכים לתמוך בשלוש תוכניות הרסניות מבחינה סביבתית שצפויות להגדיל את הזיהום במפרץ: הרחבת בז״ן, הקמת מתחם פטרוכימי חדש בשם "קרקעות הצפון" ובניית נמל דלקים פרטי. שלוש התוכניות נועדו לקדם את האינטרסים של תאגידי הנפט והגז שכבר סימנו את מפרץ חיפה כמוקד מתרחב לאחסון, זיקוק ומעבר של דלקים, כולל דלקים סופר־מזהמים כמו קונדנסייט.

החברות במפרץ אכן מעסיקות באופן ישיר ועקיף עשרות אלפי עובדים — אך אותם עובדים לא צריכים להיות בני ערובה של בעלי ההון הפוגעים בסביבה כדי למקסם רווחים.

יש להיאבק למען תוכנית שתיתן מענה אמיתי למשבר הזיהום מבלי ליצור אבטלה המונית. לצד הצורך הדחוף בעצירת ההרחבה של התעשיות המזוהמות, בהחמרת התקנים הסביבתיים ובאכיפה מוגברת, תוך כדי הגנה על בטיחות וזכויות העובדים, יש להיאבק לסילוק תאוות הבצע של בעלי ההון מהמפרץ — כלומר להעביר את התעשיות המזהמות ומשאבי הטבע לבעלות ציבורית תחת שליטה ופיקוח דמוקרטיים.

כך יהיה אפשר לוודא שמפעלים לא ממשיכים לזהם כדי להגדיל רווחים. את המפעלים והמתקנים המזהמים ביותר ניתן יהיה להסב לתעשיות ירוקות ונקיות, תוך הוספת מישרות ושיפור התנאים של העובדים והשקעה מסיבית בשיקום האזור.

אנחנו קוראים ל:

• המשך התארגנות לפעולות מחאה ולהרחבת המאבק. התגייסות של ועדי העובדים לטובת המאבק.
• פרסום מיידי של הדו״ח לציבור. ביטול הרחבת בז״ן, קרקעות הצפון ונמל הדלקים הפרטי.
• ניטור מוגבר והפחתה מיידית של פליטות המזהמים. הטלת קנסות ועונשי מאסר על הבעלים והמנהלים של המפעלים המזהמים.
• חיסול ההעסקה הקבלנית — הפחתת הסיכון לאירועים רבי נפגעים.
• הסבת תעשיות מזהמות לירוקות תוך יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים.