אירועי החודשים האחרונים המחישו פעם אחר פעם את כישלונה של ממשלת נתניהו לספק ביטחון. על הרקע הזה גוברים באחרונה קולות ביקורת לא רק מחוץ אלא גם מתוך הקואליציה עצמה. זהו הרקע להסלמה בקמפיין הדה־לגיטימציה של פעילי שמאל וארגונים הנאבקים בכיבוש.

ההתקפות המחודשות נגד פעילותם של "שוברים שתיקה", "בצלם" ו"תעאיוש", לרבות מעצרם הפוליטי של עזרא נאווי, גיא בוטביה ונג׳ר נוואג׳עה ובעקיפין גם מעצרה והעמדתה לדין של אמנית הוידאו נטלי כהן וקסברג, הם נסיונות של הממשלה וארגוני הימין להסית את תשומת הלב מכישלון המדיניות שלהם ולהפוך את מתנגדי הכיבוש לשעיר לעזאזל.

רדיפה פוליטית בתחפושת הומנית

נאווי, בוטביה ונוואג׳עה נעצרו בעקבות תכנית "עובדה" (8.1.16) על הפעילות של ארגון "תעאיוש" בדרום הר חברון. ה"תחקיר" ששודר בתכנית בוצע ע״י ארגון ימין בשם "עד כאן" שפעיליו הסתננו לארגוני שמאל, ותיעדו את נאווי מתרברב בכך שכביכול הסגיר סוחרי קרקעות פלסטינים, שניסו למכור קרקעות בדרום הר חברון ליהודים (למעשה מתנחלים), לידי מנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית, אשר עתיד כביכול לענות ולהוציא אותם להורג.

סוציאליסטים מתנגדים לשימוש בעינויים והוצאות להורג, אך בין זה לבין המעצר הפוליטי בהאשמות שווא של נאווי, בוטביה ונוואג׳עה אין ולא כלום. ממילא, כפי שהסביר גם חגי מטר, לא היו ברשות הפלסטינית הוצאות להורג משנת 2005.

הניסיון של ארגון "עד כאן" להציג את עבודתם כדאגה לסוחרי הקרקעות הפלסטינים, המצויים לשיטתם בסכנת חיים הוא צביעות לשמה. דבריו של נאווי נאמרו בדצמבר 2014, אך "עד כאן" מעולם לא הגישו תלונה בזמן אמת לשום גורם בנידון, אלא העדיפו לחכות כ־שנה(!) עם החומר ברשותם, עד שמצאו תכנית טלוויזיה שהסכימה לשדרו.

רוה״מ נתניהו ושר החינוך בנט, כמו שרים ופוליטיקאים נוספים מהימין, הביעו "זעזוע" מזוייף מכך שפעילי זכויות אדם שולחים אנשים "חפים מפשע" אל מותם, אלא שהממשלה עצמה סירבה ליותר מ־95% מהבקשות של סוחרי קרקעות מהרשות הפלסטינית לקבל מקלט בישראל בטענה שלא נשקפת סכנה לחייהם. יתר על כן, הממשלה עצמה מסגירה באופן שגרתי פלסטינים לידי מנגנון הביטחון המסכל במסגרת מה שמכונה "התיאום הביטחוני".

למעשה מנגנון הביטחון המסכל הוקם כתוצאה מהסכמי אוסלו, ונועד מבחינת ישראל לדכא, כולל באמצעים ברוטליים, את מי שיאיים להפר את הסדר הקיים — או במילותיו של רוה״מ דאז, יצחק רבין, "בלי בג״צ ובלי בצלם". למעשה הברוטליות של הביטחון המסכל היא המשך ישיר של נסיונות משטר הכיבוש להשתמש ברשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה כקבלני משנה לשימור הסטטוס קוו.

הזעם המוצדק על "סוחרי קרקעות"

מבחינת רוב צופי "עובדה" כלל לא ברור מה הפסול בפעילותם של סוחרי הקרקעות המדוברים. מערכת "עובדה", ששיתפה פעולה עם ארגון הימין "עד כאן", רמסה סטנדרט עיתונאי בסיסי וכלל לא ניסתה לספק את הקונטקסט לאמירה שעמדה במרכז הכתבה, כלומר להסביר מי הם אותם סוחרי קרקעות ומדוע ישנו זעם כלפיהם בקרב התושבים הפלסטינים.

היהודים, וליתר דיוק המתנחלים, שקונים קרקעות בשטחי c בגדה המערבית, ובדרום הר חברון בפרט, לא מתכננים חיים משותפים של כבוד הדדי עם התושבים הפלסטינים, אלא להתנחל ולנשל אותם מאדמותיהם מתוך תפיסה משיחית של "ארץ ישראל השלמה".

הקמת התנחלות חדשה או התרחבות של התנחלות קיימת גוררת גם הגברה של הנוכחות הצבאית וכתוצאה גם התגברות של הדיכוי והאלימות שסופגים התושבים הפלסטינים מהצבא והמתנחלים עד סכנת חיים ממש. לכן מכירת קרקעות ליהודים (מתנחלים) נתפסת כבגידה בקהילה ומעשה שלא יעשה ומוגדרת כעבירה על החוק ברשות הפלסטינית.

כדי להוציא לפועל את התוכניות הקולוניאליסטיות שלהם להשתלטות על הקרקעות באזור, ארגוני המתנחלים פיתחו שלל שיטות רמאות, זיוף ואחיזת עיניים. לפעמים ה"קונים" פשוט "מדלגים" על הבעלים החוקי של הנכס ומזייפים את מסמכי המכירה ולפעמים הם מסתייעים באנשי קש פלסטינים, או בחברות נדל״ן בעלות שמות ערביים, אשר מציגים מצג שיקרי בפני בעלי הקרקע הפלסטינים כאילו הקונים אינם מתנחלים. אנשי הקש האלו הם "סוחרי הקרקעות" עליהם דובר בתכנית עובדה.

ארגוני המתנחלים זוכים לשיתוף פעולה מצד הממשלה שמאשרת את ה"רכישה" בדיעבד. פעמים רבות, כאשר מתנחלים פולשים למבנה הדיירים המקוריים שנושלו לא מסוגלים לעמוד בעלויות של ניהול הליך משפטי ארוך ומייגע מול עמותות ימין עתירות משאבים המקבלות רוח גבית מהממשלה ונאלצים להסכים לפיצוי הכספי שהמתנחלים מציעים בתמורה לוויתור על המבנה או הקרקע.

כך יוצא שהמתנחלים משתמשים בשיטות נכלוליות ולא חוקיות על מנת "לקבוע עובדות בשטח" בגיבוי צבאי וממשלתי, ואילו לתושבי המקום הפלסטינים אין שום כתובת אליה יוכלו להפנות את טענותיהם, גם במקרים בהם אפילו על פי המשפט הישראלי הצדק עימם.

במציאות המחרידה הזאת, פעילי השמאל שנמצאים באזור מסייעים לפלסטינים להיאבק נגד שוד אדמותיהם על ידי ההתנחלויות שהורסות את מרקם החיים המקומי. זמן קצר אחרי מעצרם של שלושת הפעילים, פלשו עשרות מתנחלים לשני בתים בחברון אותם הם טוענים שרכשו "כדין".

די לרדיפה הפוליטית!

נכון לכתיבת שורות אלה, לאחר הארכות מעצרים חוזרות ונשנות ומניעת פגישה עם עו״ד, שוחררו נאווי, בוטביה ונוואג׳עה למעצר בית כיוון שלא נמצאה שום הוכחה לכך שביצעו עבירה כלשהי. עוד לפני המעצרים הנוכחיים, נאווי ובוטביה הגישו תביעה על רדיפה משטרתית. הצדק איתם.

במקרה של נוואג׳עה המשטרה התעלמה מהוראת בית המשפט המחוזי לשחררו מהמעצר והחליטה לנסות את מזלה (מבלי לשחררו) בבית הדין הצבאי, שאכן האריך את מעצרו בארבעה ימים. רק בסיומם היא נאלצה כאמור לשחררו למעצר בית.

ממשלת ההתנחלויות עובדת שעות נוספות: במקביל לרדיפה של הפעילים והארגונים שנלחמים בשוד הקרקעות, התבשרנו לא מזמן שהממשלה מתכוונת להפקיע 1500 דונמים ליד יריחו, ושהיא זכתה לגיבוי מבית המשפט שדחה את העתירה של התושבים הבדואים מאום אל חיראן בנגב נגד הריסת כפרם.

צנזורה וסילוף המציאות וכן הסתה ורדיפה של הציבור הפלסטיני ושל פעילי שמאל הן הדרכים הציניות של ממשלה שפועלת בשירות ההון וההתנחלויות לשמר את בסיס התמיכה שלה, כיוון שלכל שאר הציבור היא לא יכולה להבטיח לא ביטחון ולא רווחה.

מאבק סוציאליסטי עומדת בסולידריות נגד הרדיפה של ארגוני ופעילי השמאל. כולנו צריכים להרים ראש ולעמוד יחד, לא לאפשר לנסיונות הרדיפה להרתיע אותנו, אלא להמשיך ולחשוף בצורה הפומבית והגלוייה ביותר את הכישלון המהדהד של מדיניות הממשלה והמשך הכיבוש.

מעצרים פוליטיים באשמות שווא הם לא נחלתם הבלעדית של פלסטינים או פעילי שמאל. הם הופעלו גם כנגד פעילים במחאת יוצאי אתיופיה ומארגני ההפגנות נגד מתווה הגז. השימוש במעצרים פוליטיים אנטי־דמוקרטיים הוא איום על כל אלו שנאבקים לשינוי חברתי. כנגד המעצרים האלה צריכים לצאת גם ארגונים חברתיים וארגוני עובדים ולבנות בסיס למאבק רחב ומאוחד נגד כל התקפות של ממשלת ההון וההתנחלויות.