עם אישור התקציב בממשלה אמר שר האוצר יאיר לפיד כי "זה התקציב שרציתי לעשות בשנה שעברה ולא יכולתי, בגלל שנכנסתי למציאות בה הכלכלה הישראלית הלכה לקרוס" (ynet, 7.10).

אך במה שונה התקציב הזה מתקציב הגזירות הקודם? הממשלה לא ביטלה אף אחת מהגזירות שהונחתו על הציבור בתקציב 2014 או בתקציבים הקודמים, ואף הוסיפה עליהן גזירות חדשות.

הקיצוץ הדרסטי בקצבאות הילדים, שדחק עשרות אלפים לעוני, לא בוטל וכך גם העלאת המע״מ. סביב אישור התקציב הקודם לפיד עוד פיזר הבטחות על בחינה מחדש של החוק לעידוד השקעות הון: "כתוב שם שהחברות שילמו מס אפקטיבי של 3.3% — חנות נעליים משלמת יותר", הוא "התרעם". אך כצפוי מלבד הצהרות לא קרה דבר!

גם בשנה הבאה התאגידים הגדולים במשק יקבלו הטבת מס של כ־7.2 מיליארד שקל — פי ארבעה מהתוספת לתקציב החינוך! על בניית דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום או קליטת עובדי קבלן במשרדי הממשלה אין בכלל מה לדבר.

הגדלת התקציבים החברתיים?!

למרות הכל, לפיד ממשיך להתעקש כי "זה תקציב שמוסיף יותר לבריאות, לחינוך, לרווחה, לביטחון הפנים — הרבה מעבר לגידול הטבעי". אלא שרק חודש קודם לכן, ב־31 באוגוסט, החליטה הממשלה לקצץ 2 מיליארד שקל מכל המשרדים לטובת תוספת מיידית וקבועה לתקציב הביטחון. בתגובה לטענה של לפיד הסביר הכלכלן אבי בן־בסט, מנכ״ל משרד האוצר לשעבר: "כשמדברים היום על הגידול בתקציבי המשרדים החברתיים, שוכחים שצריך להפחית מהגידול את הסכום שכבר קוצץ באותו קיצוץ רוחבי".

בדצמבר 2013 הממשלה עדכנה את "כלל הוצאה", כך שיצמצם את הגידול השנתי בהוצאות המדינה מ־4% ל־2.61% בלבד — גידול מזערי שבמונחים ריאליים אף עשוי להיות מתורגם לקיצוץ.

בממשלה חששו שקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים או העלאת מסים רק יחריפו את ההאטה הכלכלית במשק ואיתה גם את הזעם בציבור. לכן נתניהו ולפיד החליטו לדחות את הגזירות הקשות יותר לתקציבים של השנים הבאות באמצעות העלאת יעד הגירעון ל־3.4%. זה איפשר לממשלה להעלות את תקרת ההוצאה ל־2015 — אך הסכום שהתווסף נבלע בתוספות למשרד הביטחון.

מעבר לתוספת של 2 מיליארד שקל שניתנה למימון המלחמה האחרונה בעזה, משרד הביטחון יקבל תוספת קבועה של 2 מיליארד נוספים ועוד תוספת "חד־פעמית" של 4 מיליארד, שבהחלט יכולה להיהפך לקבועה. תוספות בלתי נגמרות להתנחלויות ולתקציב הביטחון הן לא "גזירת שמיים", אלא פועל יוצא של מדיניות "ניהול הסכסוך", שמחריפה אותו דרך הנצחת מפעל ההתנחלויות, הכיבוש והדיכוי הלאומי, ללא כל אופק לפתרון.

הטבות המס לטייקונים ולתאגידים הגדולים נותרו על כנן. לכן כל ה"תוספות" שלפיד מתהדר בהן ממומנות באמצעות קיצוצים, הפרטה מסיבית וגזירות על ציבור העובדים והעניים. זו גם הסיבה שאותן "תוספות" הן מזעריות ביחס לשחיקה של העשורים האחרונים, שהביאה את ישראל למקום הלפני אחרון בהוצאה האזרחית מבין כל מדינות ה־OECD.

כך לדוגמה, תקציב החינוך יגדל השנה ב־1.8 מיליארד שקל בלבד (4%). מדובר בגידול מזערי, בייחוד לנוכח העובדה שההוצאה הלאומית על חינוך הגיעה לשפל היסטורי. במקביל, התקציב כולל דחייה ב־5 שנים נוספות של יישום "יום חינוך ארוך" שנחקק עוד ב־1997, וקיצוץ של 100 מיליון שקל בהשתתפות המדינה בתקציבי החינוך של הרשויות המקומיות. להבטחת שר החינוך מחודש מרץ 2013, לפיה תוך שנתיים לא יהיו יותר מורי קבלן במשרד החינוך, אין זכר בתקציב! ההפרטה במשרדו תמשיך לחגוג ותשלומי ההורים ימשיכו לעלות.

מלחמה בעוני? ועדת אלאלוף ל"מלחמה בעוני" ביקשה סכום מזערי ליישום מסקנותיה, שצומצם בלחץ האוצר ומשרד רוה״מ, ל־7 מיליארד שקל בשנה. בתקציב 2015 מוקצים להן 1.7 מיליארד בלבד. לעג לרש. במקביל הממשלה מציעה להאריך את תקופת העבודה הדרושה לצורך זכאות לדמי אבטלה עבור עובדים עד גיל 35.

העלאת יעד הגירעון ככל הנראה תאפשר ללפיד להעביר את חוק "מע״מ אפס" — פטור מתשלום מע״מ על רכישת דירה ראשונה מקבלן — שעלותו נאמדת בכ־3 מיליארד שקלים לשנה. אך החוק, שגם מראש מפלה ערבים, חרדים וכל מי שלא גויס לצה״ל, לא יפתור את משבר הדיור. גם מרבית הכלכלנים הקפיטליסטים סבורים שהוא צפוי להיטיב דווקא עם כרישי הנדל״ן, שישתמשו בו כתירוץ להעלאת מחירים.

הגירעון ימומן באמצעות גזירות והפרטת ענק

הגירעון הוא חוב שצריך להחזיר בתוספת ריבית. לפיד הבטיח לא להעלות מסים והבהיר: "כשאני אומר לא נעלה מסים, זה גם לא נעלה מסים על חברות או על שוק ההון". לבעלי ההון הוקל. אבל התקציב כולל הצעה להתחיל לגבות 60 שקל בחודש על צהרונים מהורים — מה זה אם לא מס חדש על עובדים ועניים? על אף ההבטחות של לפיד, בנק ישראל כבר פירסם הערכה לפיה הגידול בגירעון יביא להעלאת מסים ב־2016.

לצד הקיצוצים מתכננת הממשלה לממן את הגירעון בשנים 2015–2017 גם באמצעות הנפקת שורה של חברות ממשלתיות בבורסה, כחלק מתהליך ההפרטה. המהלך המתוכנן כולל את נמלי הים, הרכבת, הדואר, מקורות, התעשייה האווירית, רפאל, חברת החשמל ועוד. מדובר במכירת חיסול של נכסים ציבוריים, שרק תפגע בתנאי העבודה במשק, בשירות לציבור, ובטווח הבינוני־ארוך גם בהכנסות המדינה.

בנוסף האוצר מתכנן לקצץ 300 מיליון שקל מתשלום עבור שעות נוספות, שכר עידוד והחזרי נסיעות לעובדי שירות המדינה, להקפיא גיוס של עובדים חדשים למטות משרדי הממשלה ולקצץ 2% מהתקנים. לזה מתווספות תוכניות הפיטורים ההמוניות בדואר, ברשות השידור, בחברת החשמל ובמקורות.

להתארגן, להתאחד, להפגין ולשבות!

אף אחת מהבעיות החברתיות הבוערות שהוציאו מאות אלפים לרחובות בקיץ 2011 לא נפתרה. ברשתות החברתיות כבר מתחילות להתארגן יוזמות חדשות לחרם צרכנים. יוקר המחיה הגבוה מצביע על בעיה בוערת יסודית — השכר הנמוך. מחצית מהשכירים בישראל משתכרים פחות מ־5,800 שקל לחודש. עם אישור התקציב, ההסתדרות הכריזה על סכסוכי עבודה ב־11 מהחברות הממשלתיות המיועדות להפרטה. הפרטה מביאה לירידת רמות השכר במשק לטובת רווחים של בעלי הון. זה אותו המאבק.

יש לאחד את המאבקים נגד ההפרטה, נגד הפיטורים בחברות הממשלתיות, נגד העסקה קבלנית ונגד יוקר המחיה והשכר הנמוך באמצעות הקמת מטה מאבק רחב שיציב חזית אחידה מול ממשלת ההון. להסתדרות יש את היכולת לגייס למאבק את הארגונים החברתיים, ארגוני סטודנטים, תנועות נוער ושאר הציבור ולארגן הפגנות ענק ופעולות מחאה ברחובות, במקביל לצעדי עיצומים ושביתה במקומות העבודה, עד לכדי שביתה כללית במשק.

אך למרבה הצער, יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לא רואה בסכסוכי העבודה האחרונים יריית פתיחה למאבק בתקציב. הוא אפילו לא מתנגד עקרונית להפרטה של החברות הציבוריות אלא קורא לבחון "כל הנפקה לגופה תוך בדיקת השאלה האם היא טובה לציבור והאם היא מגינה על זכויות עובדים".

עובדים מהשורה, חברי ועדים וראשי איגודים צריכים ליזום הקמה של מטה מאבק בהפרטות ובגזירות התקציב. מטה כזה יוכל לדרוש גם מההסתדרות להשיק מאבק אמיתי ולקדם הסברה בציבור הרחב. נחוצה הסברה שתבהיר שאפשר וצריך: לבטל את גל ההפרטות ואת הטבות המס העצומות לבעלי ההון והתאגידים הגדולים, לחסל את ההעסקה הקבלנית ולהעלות את שכר המינימום, לבטל את הגזירות ולהיאבק למען תקצוב מלא של השירותים החברתיים בהתאם לצרכים האמיתיים בשטח.

אין ספק כי צעדים מהסוג הזה יעוררו את התנגדותם של בעלי ההון והתאגידים הגדולים, שיאיימו במשיכת השקעות ופיטורים המוניים (כפי שעושה כי״ל של משפחת עופר). לכן יש לשים סוף לשעבוד הכלכלה לאצולת ההון ולהיאבק למען הלאמת משאבי הטבע, הבנקים והחברות הגדולות במשק, תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים, שיאפשרו לנהל את הכלכלה לטובת צורכי כלל הציבור על בסיס תוכנית סוציאליסטית לשינוי החברה.

מול הגזירות אנחנו אומרים:

■ התגייסות של ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים, ארגוני הסטודנטים והתנועות החברתיות להסברה, מחאה ומאבק בגזירות הכלכליות וביוקר המחיה, לקראת שביתת אזהרה כללית. נקיטת יוזמות מצד עובדים, חברי ועדים וראשי איגודים להקמת מטה מאבק משותף.

■ סוף לייבוש התקציבי וכן לתקצוב מלא של השירותים החברתיים, לתוספות תקנים ולחיסול ההעסקה הקבלנית במשרדי הממשלה ובשאר המשק.

■ העלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה (5,600 שקל לחודש), לכלל העובדים והעובדות במשק, כולל בני נוער, בעלי מוגבלויות ומהגרי עבודה, כצעד לקראת העלאות נוספות.

■ העברת נטל המס מהעובדים והעניים לבעלי ההון! ביטול כל הטבות המס לתאגידים הגדולים וכל ההפחתות במס החברות.

■ לעצור את ההפרטה! להלאים מחדש את כל הנכסים והשירותים הציבוריים שהופרטו, תוך פיצוי משקיעים על בסיס צורך מוכח בלבד. כן להלאמת הגז ומשאבי הטבע.