גל ההתאגדות ממשיך להתרחב גם בקרב בני נוער וצעירים. לאחר ההתאגדות בבורגר ראנץ׳, מקדונלד׳ס ופיצה האט, גם עובדי רשת הפיצריות דומינו'ס פיצה הקימו ועד במקום העבודה. בתחילת אפריל החל ועד הפעולה של עובדי הרשת להחתים עובדים על טופסי הצטרפות להסתדרות הנוער העובד והלומד.

על אף שבתוך כמה שבועות יותר מחצי מ־1,500 העובדים ברשת הצטרפו להתארגנות — הרבה מעבר לשליש הדרוש על פי חוק — ההנהלה סירבה להכיר בהתארגנות וניסתה לסכל אותה. המנהלים בסניפים לא איפשרו לחברי ועד הפעולה שיזמו את ההתארגנות לדבר עם עמיתיהם לעבודה, וטענו שאין לעובדים נציגות חוקית.

בתגובה אירגנו העובדים שורה של פעולות מחאה. עשרות עובדי דומינו׳ס לצד פעילי הסתדרות קיימו משמרות מחאה מול ביתו של מנכ״ל החברה, יוסי אלבז, בקריית ביאליק ובסניפי דומינו'ס פיצה בנמל תל אביב וברחוב איבן גבירול בעיר.

העובדות והעובדים ברשת החליטו לקדם את מהלך ההתאגדות על רקע משכורות מינימום, אי־תשלום דמי הבראה ושעות נוספות והסיכונים הגבוהים שהשליחים נאלצים ליטול על עצמם.

בראיון עם כמה מיוזמי ההתארגנות שהתפרסם בעיתון "הארץ", אחת העובדות מסניף איבן גבירול בתל אביב הצביעה על הרקע הרחב יותר להתארגנות: "אני מרגישה שזה גם מאבק נגד הקפיטליזם הקשה במדינה. זה שאנחנו לא גרים במגדלי YOO לא אומר שאנחנו אנשים קטנים שלא יכולים לדבר".

כתוצאה מהלחץ הציבורי והפעולה הנחושה של העובדים נאלצה ההנהלה להכיר טקטית בהתארגנות. כעת מתחיל המאבק להסכם קיבוצי ראשון ולשיפור משמעותי של תנאי העבודה והשכר. המאבק הזה עלול להיות לא פחות ואולי אף יותר קשה.

אך הכוח והנחישות שכבר הפגינה ההתארגנות הצעירה — לצד אסיפות הסברה וצעדי מחאה נוספים שלא יאפשרו להנהלה להרדים את השטח בזמן המשא ומתן — בהחלט יכולים לשים סוף לתנאי הניצול ולמשכורות הרעב.