קפיצת הבאנג׳י של שוקי המניות נמשכת, כמו גם המשבר הבנקאי. הבנק המרכזי של בריטניה מעריך את הפסדי הבנקים ברמה הגלובלית ב־2,800 מיליארד דולר. אלפי מיליארדים של דולרים ב"חבילות הצלה" שונות בלמו פשיטות־רגל של בנקים, אבל לא פתרו את מחנק האשראי. בעלי חוב — ממשקי בית ועד לתאגידים ומדינות — ניצבים מול תנאים יותר ויותר גרועים.

באותו הזמן, המשבר הפיננסי "השיל את עורו" והפך למשבר כלכלי עבור הקפיטליזם העולמי. עבור מאות מיליוני אנשים קיים איום מוחשי על משרות ותנאי מחייה, כמו גם על כלכלות של מדינות שלמות. לפי נתוני "אוקספאם" (Oxfam) כ־200 מיליון איש צנחו אל מתחת לקו העוני השנה.

מיתון גלובלי

הבנק האמריקאי JP Morgan Chase פירסם לאחרונה דוח שבו הוא צופה שכלכלת העולם כולה תתכווץ באחוז אחד ברבעון האחרון של 2008 וברבעון הראשון של 2009. לגבי שנת 2009 במלואה, הבנק חוזה צמיחה גלובלית של 0.4% בלבד. משמעות תחזית הבנק — שפורסמה תחת הכותרת "שבוע רע בגיהנום" — אם תתממש תהיה אסון חברתי וכלכלי. הגידול באוכלוסייה לבדו מצריך צמיחה גלובלית של 3% רק כדי לשמור על התוצר לנפש ברמה קבועה.

בשל ההתפלגות הקיצונית של העושר והמשאבים, העניים ייפגעו יותר מההאטה בכלכלה. הבנק העולמי הכין רשימה של 28 מדינות, 13 מתוכן באפריקה, הפגיעות במיוחד לאיום המשולש מצד התייקרויות המזון והדלק והמשבר הכלכלי.

רצינות המשבר מודגשת על־ידי אמצעי המשבר הקיצוניים שננקטו על־ידי הממשלות. מטיפים להפרטות הפכו פתאום לאנשי הבשורה של התערבות ממשלתית מאסיבית, כולל בעלות ממשלתית על בנקים ותאגידים. את התיאוריות והאידיאולוגיות הם שמים בצד — אם לא ייעשה שום דבר, המיתון יוביל ל"שנאת זרים, לאומנות ומהפכה", כתב מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה"פייננשל טיימס". עבור פוליטיקאים ובעלי־הון, מדובר בהצלה של כלל השיטה מבוססת הרווח.

בגרמניה, לדוגמא, הממשלה העבירה בתחילת נובמבר חבילה של 50 מיליארד אירו לסיוע לחברות תעשייה ולתמיכה בצריכה. לנשיא צרפת, סרקוזי, יש תוכניות דומות להצלת התעשייה הצרפתית מ"הטורפים הגלובליים".

אירופה

גוש היורו בן 15 המדינות כבר נמצא במיתון — המוגדר ככלכלה המתכווצת במשך שני רבעונים ברציפות. תחזית הנציבות האירופית מתחילת נובמבר מציעה שני תרחישים — באחד צמיחה של 0.1% ובאחר צמיחה שלילית של 1%. כלכלות ספרד ואירלנד כבר מתכווצות, וגם בגרמניה, באיטליה ובצרפת סביר מאוד להניח שהצמיחה היא כבר שלילית. מחוץ לגוש היורו מאמינה הנציבות האירופית שהכלכלה הבריטית תקטן באחוז אחד.

תחזית חדשה (6 בנובמבר) שהוציאה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה שבמדינות המתועשות תירשם צמיחה שלילית בשנה הבאה, לראשונה זה 50 שנה. הירידה בפעילות הכלכלית תהיה גרועה יותר מאלה של 1975 או 1982. מאחר שירידה זו עדיין לא הגיעה לקרקעית, עוד יגיעו תחזיות מעודכנות.

המשבר הגרוע ביותר באירופה, בכל אופן, מתפתח במזרחה ובמרכזה. באוקראינה צנחה הבורסה ב־80% לצד נפילה חדה בערך המטבע. יצוא פלדה, המהווה 40% מההכנסות מייצוא, נופל כעת. ב־26 באוקטובר קיבלה אוקראינה הלוואה על סך 16.5 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית, שהותנתה בקיצוצים בהוצאות המגזר הציבורי. אלא שהלוואה זו מהווה רק רבע ממה שנחוץ כדי לשלם הלוואות קצרות־טווח וריביות בשנה הבאה.

בהונגריה לא הצליחו קיצוצים, שיעורי ריבית מוגדלים והלוואה מהבנק המרכזי האירופי לעצור ירידה מתמשכת בערך המטבע, הפורינט. הבנקים במדינה נמצאים תחת בעלות זרה והלוואות רבות ניתנות ביורו, מה שהופך את פיחות הפורינט לחמור יותר עבור תאגידים ומשקי בית. קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי והבנק העולמי נתנו כעת הלוואה נוספת על סך 25.1 מיליארד דולר, והם דורשים הפחתה בגירעון המדינה, שעומד על 9% מהתמ״ג. ממשלת הונגריה הבטיחה לקצץ בשכר ובפנסיות.

גם המשבר במדינות הבלטיות מחמיר מיום ליום. הלוואותיה וחובותיה של לטביה למלווים זרים יהיו בשנה הבאה גדולים פי ארבעה מהסכום המשוער של הכנסותיה מחו״ל. לגבי אסטוניה וליטא, הנתון הוא פי 3.5 ופי 2.5 בהתאמה. מדיניות הצנע הקיצונית המיושמת כעת רק תהפוך לגרועה יותר. סביר שמדינות אלה יבטלו את הצמדת מטבעותיהן ליורו ויבצעו פיחות, צעד שבפני עצמו יהווה מכה ליוקרה של המעמדות השליטים.

כל "השווקים המתעוררים" כבר נפגעים מהמשבר, בהיותם תלויים הן ביצוא והן בהשקעות הון. הזרמת ההון ל־30 השווקים המתעוררים המובילים תרד מ־900 מיליארד דולר ב־2007 ל־560 מיליארד בשנה הבאה, לפי דוח של הבנק העולמי מאוקטובר. במדינות רבות באסיה, המשבר הנוכחי כבר מושווה למשבר הגדול של 1997–1998. בדרום קוריאה, הממשלה החלה לנקוט צעדי צנע וקוראת לאנשים לקנות תוצרת קוריאנית. גם בסין הצמיחה צונחת במהירות. הנפילה במחירי הסחורות גורמת לכך שמדינות יצרניות־נפט כמו רוסיה הן בין הנפגעות העיקריות.

משבר מעמיק

מספר סימנים מצביעים על החרפה במשבר:

• בארה״ב הצריכה — שהיא 70% מהתמ״ג — נפלה ב־3.1% ברבעון השלישי. כל מדדי האמון — של צרכנים כמו גם של עסקים — צנחו בקצב שיא.
• התמוטטות הבורסות, בסדר גודל של 50% לפי מדדי מניות גלובליים, תשפיע כעת על קרנות הגידור הענקיות. ספקולנטים רבים מעוניינים למכור או לצאת. אפשר להסביר את עליית הדולר והין באחרונה בכך שמשקיעי "עסקאות מרווח" (ספקולנטים שלוו במטבעות אלה כששערי הריבית היו נמוכים) מאולצים כעת להחזיר את הכסף בין או דולר.
• הסחר העולמי בהאטה. בתוך חודש, קרן המטבע הבינלאומית צימצמה את תחזיתה לגידול בסחר העולמי מ־4% גידול בשנה הבאה ל־2% בלבד. מדד BDI, מדד מרכזי להובלת מטעני פלדה וסחורות אחרות, איבד 86% מערכו מאז שיאו בחודש מאי.
• ייצור פלדה ומוצרים מרכזיים אחרים בצניחה. תאגיד "באוסטיל" הסיני, יצרן הפלדה הגדול בעולם, יצמצם את הייצור ב־10% ברבעון הרביעי.
• תאגידים רב־לאומיים רבים שקועים בחובות ענק. רבים מהם יבקשו כעת חבילות הצלה, בזמן שהם מתכננים פיטורי עובדים.
• משבר השקעות גלובלי מתפתח, בעקבות הירידה בביקושים והיחלשות זרימת האשראי. ההשקעות בארה״ב ירדו ב־1% ברבעון השלישי, ובמגזר הדיור ב־19%.
• לאחר הקיצוצים האחרונים בשיעורי הריבית, לבנקים המרכזיים נותר מעט מאוד מקום לתמרון. שיעור הריבית של הבנק המרכזי של ארה״ב עומד כעת על 1%, ואילו הבנק המרכזי של יפן הפחית את הריבית ל־0.3%.

השפעות פוליטיות

ההשפעות הפוליטיות של המשבר נמצאות רק בתחילת דרכן. פוליטיקאים רבים עברו לטון דיבור לאומני יותר, אבל עד עכשיו הם נאלצו לנסות לפעול במשותף עם ממשלות אחרות. עוד נראה אמצעים בלתי־שגרתיים בהמשך כחלק מהמאמצים להציל את השיטה הקפיטליסטית, כפי שהיה בשנות ה־1930. ממשלות במערב מנסות כעת לשכנע מדינות בצמיחה, כמו סין ומדינות במזרח התיכון, להמריץ את הכלכלה העולמית, אבל ניסיונות כאלה לא יהיו מסוגלים לעצור את המשבר יותר מאשר התוכניות שכבר הוצגו.

בקרב עובדים ונוער גובר הכעס על הטריליונים שהולכים לבנקאים, בזמן ששירותי רווחה נמצאים תחת מתקפה ולא נעשה דבר כדי להציל משרות. עובדה זו תסלול את הדרך לאלטרנטיבה האמיתית היחידה והדרך החוצה מהמשבר המתמשך — סוציאליזם דמוקרטי בקנה מידה עולמי.