סילבן וקודמיו השתמשו נגדנו בנשק קונבנציונלי, קיצוצים חסרי תקדים באכזריותם בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות, שפגעו בעיקר בשכבות הכי מוחלשות של מעמד העובדים. היום מכוונים לעברנו נשק להשמדה המונית, שפגיעתו עלולה להיות אנושה גם בקרב מה שקרוי אצלנו שכבות הביניים, אלה שעדיין נהנים מתעסוקה מלאה ומצליחים בקושי להחזיק את ראשם מעל המים הגואים. מלבד הקיצוץ בתקציב של 12 מיליארד שקל, שנועד לכסות חלק מהגירעון התקציבי שגרמה הירידה בהכנסות האוצר ממסים כתוצאה מהמשבר הכלכלי, יתר סעיפי התוכנית אינם קשורים בכיסוי הגירעון, וחלקם אף סותרים אותו.

הרפורמה להצלת המאיון העליון

הרפורמה במס, שהיתה מתוכננת במקורה להיות פרוסה על פני שמונה שנים, תבוצע בשלמותה בשנת הכספים הנוכחית. הורדת המס המירבי, כולל מס בריאות וביטוח לאומי, מ־60% ל־49% תכניס לכיסם של המאיונים העליונים אלפי שקלים מדי חודש, שיגרעו מהאוצר כשני מיליארד שקלים בשנה. החזרת התקרה לתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות לבעלי ההכנסות הגבוהות — מ־35 אלף שקל ומעלה, כולל כמובן את משכורות השחיתות של יקירי המשק היקרים מאוד, מנכ״לי הבנקים ותאגידי התעשייה — תכניס לכיסם של אותם עלובי החיים עשרות אלפי שקלים בחודש, ותעלה לאוצר באובדן הכנסה של 1.7 מיליארד שקל בשנה (לפי נתוני הביטוח הלאומי).

רוב רובם של העובדים לא יראה אגורה שחוקה מהרפורמה הזאת: חמישים אחוז מכלל השכירים במשק, שבשל הכנסתם הנמוכה אינם עוברים את סף המס, וגם מאות אלפי המובטלים. רבים אחרים יזכו לתוספת נדיבה של כמה עשרות שקלים. הורדת מסים, כך אומרים לנו חכמי האוצר, היא תמריץ רציני לצאת לעבודה. נפלא! אך עד שאנו רואים בדמיוננו הפרוע את המוני המובטלים שועטים ומסתערים על מקומות העבודה שמשוועים לידיים עובדות, איך ממלאים בכל זאת את הקופה המדולדלת? לכך יש את התרופה הישנה והמוכרת: דופקים את המובטלים, שודדים את הקשישים, מקצצים את השכר ולאט לאט אך בבטחה מחסלים את מערכות הרווחה, החינוך והבריאות. לשירותים אלה יקיריו של ביבי אינם נזקקים. יש להם אפשרות לקנות את אותם שירותים באופן פרטי. כל מה שנעשה עד היום בצורה מתוחכמת ובניסיון להסתיר, נעשה בתוכנית זו באופן הגלוי והבוטה ביותר: העברת כספים מן העניים ביותר לעשירים ביותר.

רובין הוד שהשתגע

מין גירסה מחודשת של רובין הוד שהשתגע והפך לביבי הוד, הגונב מהעניים ונותן לעשירים. אנחנו על סף תהום, עוד צעד אחד ואנחנו שם, מזהיר שר האוצר. צאו לעבוד, גוער במובטלים נושא כליו, סנשו־פנשה־שטרית. וברקע, במקהלה כמו בטרגדיה יוונית, עוטים מסכות של עצב מהול בפטריוטיות קדושה, מדקלמים בכירי המשק: תנו לנו, תנו לנו עוד כדי שנוכל להציל אתכם! על איזו תהום הם מדברים, שואלים בלי קול מיליון ושלוש מאות אלף שמביטים אל קו העוני מלמטה, שאליהם עומדים להצטרף עוד מאתיים אלף נפש (לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה).

מהי התהום הזאת, האם אנחנו כבר שם, מהרהרים מאות אלפי המובטלים שמתעוררים בבוקר לעוד יום של ייאוש וחוסר תקווה. לאן דוחפים אותנו, זועקות אלפי מורות ועובדות סוציאליות מפוטרות שזקוקות בעצמן להשלמת הכנסה. אתם, עונה להם המקהלה, תוך שאיפה מהסיגר העבה והיקר התחוב בפיהם הנוטף שומן, אתם השמנים שאנו נושאים על גבנו הרזה. הרשימה עוד ארוכה... ובסופה נמצאים אלה שכבר אינם יכולים למחות ולזעוק, אלה שלא יכלו עוד ושמו קץ לחייהם.

אך עיקרה של התוכנית הם אותם סעיפים שאינם קשורים בקיצוץ ישיר, המרכיבים את "התוכנית הגדולה". עיקריה של התוכנית הזאת הם הנשק להשמדה המונית שהוזכר בתחילת המאמר, ופרטיה נרקמו בעצה אחת עם אליטת ההון ועושי דברם מן האוצר. אותם חייב מעמד העובדים לסמן כציר הרשע.

רובין הוד השתגע והפך לביבי הוד, הגונב מהעניים ונותן לעשירים. צאו לעבוד, גוער במובטלים נושא כליו, סנשו־פנשה־שטרית

התוכנית הגדולה

התוכנית הזאת, שמדברת בשפה נקייה כביכול, קוראת לשינויים מבניים, הפרטות, הגמשת שוק העבודה ויצירת משק אטרקטיבי למשקיעים מבחוץ ומבפנים. ובתרגום לשפת אנוש: שינוי בתנאי ההעסקה, לרעה כמובן; ביטול הסכמים קיבוציים שהושגו במאבקים קשים; השקעה של חסכונות הפנסיה של העובדים ברולטת הבורסה; מסירה במתנה של רכוש ציבורי לבעלות פרטית של יזמים מפוקפקים; חיסול שארית העבודה המאורגנת וביטול הזכות להתארגן והזכות לשבות; הרחבת ההעסקה באמצעות חברות לסחר עבדים, חברות כוח האדם, ותעסוקה גמישה על בסיס זמני — היום יש עבודה ומחר אלוהים גדול. באמצעות צעדים אלה ואחרים הם מקווים ליצור קרקע פורייה ואטרקטיבית למשקיעים שייהנו משוק של עבדים זולים וצייתנים, ובקיצור, גן עדן למיליונרים וגיהנום לעובדים. על תוכנית כזאת גם גברת הברזל מבריטניה תאצ׳ר לא חלמה בחלומה הרטוב ביותר.

את התוכנית הזאת חייבים לעצור. הייאוש והמיאוס מהממסד הפוליטי, ובעיקר מהמפלגות הגדולות שכבר מזמן נתפסות כמייצגות של שלטון ההון בישראל, הצמיח התארגנויות של פעילי שכונות, ארגונים חברתיים ופעילי איכות הסביבה. זהו תהליך שמצביע על שינוי תודעתי וחדירת ההכרה ששינוי אמיתי יכול לבוא רק מלמטה, מהרחוב, ולא מהכנסת, שם המשחק מכור מראש. ההפגנות הרבות, אם כי לא המוניות עדיין, נגד הממשלה הן תחילת הדרך. הגיבוי שנותנת להן ההסתדרות מצומצם ולא מספיק, אך מצביע על שינוי כיוון לעבר שיתוף פעולה הכרחי לשני הצדדים שהם בעצם צד אחד — מעמד העובדים.

מאבק להישרדות — מאבק לסוציאליזם

המאבק שמנהלת ההסתדרות היום הוא לא מאבק על שכר או שיפור תנאי העבודה, זהו קרב על ההישרדות, וכדי לנצח בו דרושה הנהגה דמוקרטית חזקה ובלתי מתפשרת שתוביל מאבק משותף של כלל העובדים, מאורגנים ולא מאורגנים. רק חזית משותפת כזאת יכולה להביס את הממשלה. אך חייבים לזכור: כל הישג שיושג, חשוב ככל שיהיה, יהיה זמני בלבד. משבר הקפיטליזם העולמי בעיצומו, וסיומו אינו נראה באופק. כל הסימנים מצביעים על מחלה סופנית של השיטה: גם המיליונרים נלחמים — את קרב ההישרדות של שיטתם הגוססת. לכן חייבים לבנות תנועה מהפכנית שתיקח חלק במאבקים אלה, אך יחד עם זאת תציג את החלופה הסוציאליסטית, שתחליף את השיטה הפועלת על בסיס הרווח שיוצרים העובדים לטובת מעטים בלבד בשיטה שתנצל עושר זה לרווחתם של כולם. הצטרפו אלינו למאבק וקחו חלק בבניית תנועה מהפכנית אמיתית!