עם תחילת הפסקת האש השברירית בעזה, "גורמים בכירים" בישראל שבו והגבירו את האיומים בתקיפה נוספת באיראן.

במערכה הצבאית בחודש יוני נספו מעל אלף בני־אדם בהפצצות הישראליות. גם שכונות מגורים, מבני ציבור ותשתיות אזרחיות חיוניות הופצצו. במתקפת־הנגד האיראנית נגרם הרס חסר־תקדים בערים ויישובים תחת מדינת ישראל, ונהרגו כ־30 בני־אדם מקהילות לאומיות שונות.

תוקפנות כלכלית בהמשך לתוקפנות צבאית

בסוף ספטמבר אישרה מועצת הביטחון של האו״ם להפעיל את מנגנון ה"snapback", שנכלל בהסכם הגרעין של 2015, ומטיל מחדש על איראן את כל הסנקציות שהיו בתוקף ערב ההסכם. המהלך כולל הגבלות על מסחר עם איראן (גם בנפט וגז), כמו גם איסור על ביצוע פעולות מול בנקים מרכזיים באיראן.

הסנקציות הכלכליות מהוות בפועל בעיקר צעד של ענישה קולקטיבית כלפי ההמונים באיראן. יתרה מכך, התקפות כלכליות כאלו לא מנעו ולא ימנעו פוטנציאל לעוד סבבי עימות צבאי.

המשטר באיראן יוכל דווקא לנצל את הפגיעה בא.נשים מהשורה כדי לבודד מחאות ולחזק את בסיס התמיכה מול התוקפנות האימפריאליסטית מבחוץ. מנגד, הממשלה וראשי הצבא בישראל עלולים לחוש לגיטימציה לתקוף שוב על רקע הרוח הגבית ממעצמות אירופה שהובילו את הטלת הסנקציות.

הקפיטליזם הישראלי נחוש לשמר את ההגמוניה הגרעינית שלו באזור, כך שאף גורם לא יוכל להגביל את הכיבוש והשליטה במיליוני פלסטינים ואת המשך המדיניות הג׳נוסיידית הרצחנית שלו. הוא אף שואף להחלפת המשטר באיראן בדיקטטורה אחרת שתשתף איתו פעולה.

המתקפות על איראן מצד שתי מעצמות גרעין, ישראל וארה״ב, חיזקו את האגף במשטר האייתולות שטוען כי רק נשק גרעיני ימנע את הפלת המשטר באמצעים צבאיים.

המערכה להסרת איומי המלחמה באזור

למרות הצהרות טראמפ על "נכונות לקידום עסקה" מול איראן, יש לא מעט מכשולים בדרך לחתימת עסקה חדשה בין המעצמות לבין משטר ח׳מינאי. אפילו בתרחיש שבו תהיה חתימה על עסקה חדשה כלשהי, הדבר לא בהכרח ימנע מממשלת ישראל לתקוף, וכפי שהמחיש הניסיון מההסכם הקודם, זו לא הדרך שבה יוסר איום המלחמה האזורית.

איגודי עובדים עצמאיים באיראן פירסמו מכתב בזמן המתקפה הישראלית ביוני שבו הם הצביעו על ממשלת הימין בישראל והאימפריאליזם והאמריקאי כאחראים הראשיים לרצח־העם בעזה ולערעור היציבות בכל האזור עבור עובדות ועובדים. בהצהרה הצביעו האיגודים גם על האופי הסמכותני של המשטר האיראני, והעובדה שלמרות שהוא מצייר עצמו כמגן ההמונים באזור מדובר במשטר דכאני שלא מהווה אלטרנטיבה.

האינטרס של א.נשים מהשורה בכל האזור הוא להיאבק לעצירת סכנת המלחמה ומערבולת הדמים. הדרך לשם עוברת במאבק לעצירת מכונת המלחמה ומדיניות של תוקפנות צבאית אזורית, להפלת ממשלת המוות, ולהפלת הדיקטטורה של שלטון ההון והכיבוש בישראל, כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי של האזור, נגד האימפריאליזם, ונגד כלל משטרי הדיכוי הקפיטליסטיים.