כאלפיים הפגינו בחיפה אתמול, ה־31 במאי, בצעדה יהודית־ערבית גדולה נגד מלחמת הכיבוש וההשמדה בעזה, נגד ההרעבה ותוכנית הטרנספר ולציון 58 שנים לנכסה — המלחמה והכיבוש של 1967. המשטרה ניסתה להציב תנאים דרקוניים (ולא חוקיים) במטרה למנוע את קיום הצעדה בין היתר בטענה שהקריאה להקמת מדינה פלסטינית עשויה לעודד הנפת דגלי פלסטין, מה שמהווה לפי המשטרה "סכנה לשלום הציבור". לאחר מאבק משפטי המשטרה נאלצה להתקפל הפעם והצעדה התקיימה. גם אנחנו, פעילי ופעילות מאבק סוציאליסטי, השתתפנו בהפגנה עם השלטים: "די לטבח ולהרעבה, כן לשיקום וחיים בכבוד", "די למלחמת ההשמדה והכיבוש, לשחרר את כולם תמורת כולם" ועם הבאנר "לעצור את המלחמה — אין פתרון בלי מאבק בכיבוש, במצור ובעוני". צעקנו בעברית ובערבית: "לא להרעבה", "לא למצור", "הפגנות, סירוב, שביתה — לסיים את המלחמה!", "כסף למורות, לא להפצצות!" ועוד.

ההפגנה אורגנה ע״י קואליציית שותפות השלום, מק״י־חד״ש ושורה של ארגונים נוספים. למרות שנאלצה לאשר את הצעדה, המשטרה כן הגבילה את המסלול שלה, אסרה על הנפת דגלי הלאום הפלסטיני ואף אילצה את המארגנים לשלם 5,000 שקלים בעזרת דרישה בירוקרטית לאישור מד״א מסוג שונה ויקר מהרגיל. ההפגנה התארגנה בהמשך לשורה של מחאות בקמפוסים בשבועות האחרונים נגד מלחמת ההשמדה — באונ' ת״א, חיפה, טכניון וגם ירושלים. משמרות מחאה נגד המלחמה בחיפה סופגות מעצרים שרירותיים של מפגינים ומפגינות באופן קבוע ודיכוי אלים מצד המשטרה, בפרט כשמדובר בפלסטינים.ות. לכן זה לא מובן מאליו שעל אף הרדיפה הפוליטית, הדיכוי ואיומי המשטרה והימין הקיצוני, הצעדה אתמול יצאה לפועל בהשתתפות בולטת של מפגינים.ות משתי הקבוצות הלאומיות, באחד ממפגני הכוח החשובים נגד זוועות ההמונים בעזה. למרות ההסתה נגד הצעדה, כולל מצד ראש העיר יונה יהב — הסתה שהמשיכה גם לאחר האירוע — הפגנת הנגד של הימין כלל עשרות בודדות בלבד.

ההפגנה התקיימה בזמן שהממשלה מרחיבה את המלחמה בעזה למימדים קטסטרופליים, משתמשת בהרעבה כנשק נגד ההמונים הפלסטינים ומאיימת לקדם את תוכנית הטרסנפר של טראמפ. כדי לממן את המלחמה, היא מקצצת בשכר של עובדים ועובדות המגזר הציבורי, כולל מורות.ים, ששכרן גם כך לא מספיק בשביל לסגור את החודש ובפרט בזמן העלאות מחירים מצד החברות הגדולות.

בעצרת בסוף הצעדה, לאחר הנאומים של חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה, נאמה תובל קליין, חברת מאבק סוציאליסטי וחברת ועד בארגון הסגל באוניברסיטת ת״א, ודיברה על האסטרטגיה של בניית המאבק לעצירת מלחמת הכיבוש וההשמדה.

קראו את הפלייר שחילקנו:

לעצור את הטבח וההרעבה בעזה, לא לתוכנית הטרנספר!

להיאבק להפלת הדיקטטורה של הכיבוש ושלטון ההון ולמען שינוי סוציאליסטי

ממשלת המוות רוצה שנתייאש ונישאר בבית. אבל המעצרים, האיומים והדיכוי לא ירתיעו אותנו. יחד עם עוד מיליונים ברחבי העולם — מארה״ב, דרך מרוקו ועד בנגלדש — ניאבק לסיום מוחלט של ההשמדה, ההרעבה, והטבח שמוחק כל יום משפחות פלסטיניות עם פצצות של האימפריאליזם האמריקאי.

בין אם תוכרז הפסקת אש זמנית ובין אם לא, בממשלת המוות רוצים לכבוש את כל הרצועה, להנדס את ההרעבה כדי לשלוט באוכלוסיה ולקדם את תוכנית הטרנספר של טראמפ.

למרות הדיכוי הכבד והרדיפה הפוליטית, סטודנטים וסטודנטיות פלסטיניות וישראליות ארגנו באחרונה שורה של הפגנות באוניברסיטאות. הפגנות נגד מלחמת ההשמדה ממשיכות גם באום אל פחם, כפר יאסיף ובנגב, והמאבק נגד הריסות הבתים ותוכניות הטרנספר של האוכלוסייה הפלסטינית־בדואית מעלות הילוך. גם בחיפה הם לא ימנעו מאיתנו להפגין!
הממשלה הזאת מפחדת ממחאה. אחרי יותר משנה וחצי של מלחמה, רוב הציבור הישראלי מתנגד להמשך המלחמה. המחאות של משפחות החטופים ממשיכות, עוד אנשים מסרבים להתגייס למילואים והקיצוץ בשכר עובדות ועובדי המגזר הציבורי כדי לממן את המלחמה מעורר זעם.

מה עכשיו? להסלים את המאבק!

1. לקיים פעילויות הסברה ומחאה במקומות הלימודים והעבודה במטרה להוציא משלחות של עובדים.ות, תלמידים.ות וסטודנטים.ות להפגנה הארצית הבאה נגד המלחמה.
2. לארגן אסיפות (כולל בזום) של סטודנטים.ות וסגל מנהלי ואקדמי בקמפוסים השונים לתכנון יום מחאה ארצי של הפגנות מקבילות בכל הקמפוסים נגד מלחמת ההשמדה, כולל תכנון אמצעי הגנה מול רדיפה פוליטית ותקיפות מצד המשטרה והימין הקיצוני.
3. לארגן אסיפות עובדים ועובדות (כולל בזום) לתכנון צעדים להפעלת לחץ על הנהגות האיגודים, ובפרט על ההסתדרות, בדרישה להוביל שביתה כללית למען סיום מוחלט של המלחמה, לשחרור כולם תמורת כולם, לשיקום ונגד הקיצוץ בשכר עובדי ועובדות המגזר הציבורי שנועד לממן את מלחמת ההשמדה בעזה.