לפי דו״ח חדש של יוניצ״ף (ארגון זכויות הילד של האו״ם), הפערים ושיעורי העוני בקרב ילדים בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות.

הדו״ח, שסקר את מצב הילדים והנוער מתחת לגיל 17 ב־41 מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי, מצא כי שיעור הילדים החיים במשק בית המרוויח עד מחצית מההכנסה החציונית עומד בישראל על 27.5% — יותר מאשר כל אחת מהמדינות שנסקרות בדו״ח, כולל צ׳ילה, מקסיקו, יוון ורומניה. עוד עולה מהדו״ח כי ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף בטבלת הפערים בחינוך ובמקום האחרון בפערים בבריאות.

לא מדובר בממצאים מפתיעים אלא בתוצאה בלתי נמנעת של מדיניות ההפרטה והקיצוצים של ממשלת נתניהו ושל קודמותיה. לכך מתווספת גם האפליה התקציבית של היישובים הערביים ושל הציבור הערבי־פלסטיני בישראל.

למה עוד אפשר לצפות כאשר הפרטת מערכת הבריאות מביאה לכך ש־37% בלבד מההוצאה הלאומית על בריאות מגיעים מתקציב המדינה? מערכת הבריאות הציבורית קורסת, ואת המחיר משלמים ילדי המשפחות שלא יכולות לממן ביטוחים משלימים.

גם 29% מההוצאה הלאומית על חינוך ממומנים מכיסם הפרטי של ההורים. מי שלא יכול לעמוד בתשלומים הפרטיים לחוגים ושיעורים פרטיים נשאר מאחור.

הפתרון למשבר העוני ולפערים מחייב מאבק בממשלת ההון, בדרישה להשקעה מסיבית בשיקום מערכות הרווחה הציבוריות, תוך הבטחת שירותים איכותיים ונגישים לכל שימומנו דרך מיסוי על ההון והלאמת משאבי הטבע.