שרים מכל מפלגות הקואליציה החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה הצביעו ב־16 ביוני פה אחד נגד הצעת חוק שביקשה לאסור על העסקה קבלנית במגזר הציבורי. את הצעת החוק קידמה "הקואליציה הארצית להעסקה ישירה".

כפי שהזהרנו מראש, התמיכה הפורמלית של 62 ח״כים בהצעת החוק לא מנעה מהוועדה הממשלתית, שהדיונים בה חשאיים, לקבור את ההצעה. הרוב המוחלט של הח״כים כלל לא מחה או התייחס לעובדה שהממשלה הפילה את הצעת החוק, שזכתה לכאורה לתמיכת רוב הכנסת. יוזמי ההצעה, זהבה גלאון (מרצ) וחיים כץ (הליכוד), החליטו בינתיים לדחות את העלאת הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת.

לפי נתוני הלמ״ס לשנת 2013, 38% מהמועסקים במגזר הציבורי הם עובדי קבלן — כ־408 אלף עובדות ועובדים. אבל לממשלת ההון של נתניהו־בנט־לפיד אין שום אינטרס אמיתי לשים סוף לתופעת עבדות הקבלן, שמשמשת להרעת תנאי העבודה ולשבירת העבודה המאורגנת במשק.

עמדת ועדת השרים מדגישה פעם נוספת כי מאמצי השכנוע והשדלנות (לובינג) השונים שמנהלים בקרב חברי הכנסת ארגונים חברתיים מתגמדים נוכח האינטרס של המדינה הקפיטליסטית בהמשך הניצול המוגבר, אליו מצטרפים גם הלחצים שמפעילים על הממשלה המעבידים הגדולים והלובי של חברות הקבלן. מדובר במסקנה חשובה גם עבור המשך המאבק להעלאת שכר המינימום.

המאבק להעסקה ישירה במגזר הציבורי והפרטי בהחלט מסוגל להגיע להישגים אם יצליח לגייס לפעולה קבוצות של עובדי קבלן ועובדים בכלל ולהתבסס על הכוח המכריע של העבודה המאורגנת. דוגמה והשראה למה שאפשרי וצריך לעשות בקנה מידה גדול אף יותר סיפקו עובדי הקבלן ברשות המסים, הפועלים יחד עם הקואליציה להעסקה ישירה, שהצליחו לרתום את ועד עובדי רשות המסים להתגייס ולנקוט עיצומים במשך 5 ימים בדרישה לקלוט אותם להעסקה ישירה.

החיבור שהחל להיווצר במסגרת הקואליציה להעסקה ישירה, בין קבוצות עובדי קבלן לבין ארגוני עובדים וגם לארגוני סטודנטים, לצד התמיכה של למעלה מ־40 ראשי וחברי ועדים מארגוני עובדים שונים במאבק להעלאת שכר המינימום, יכולים לסלול את הדרך להקמת מטה מאבק רחב להשגת מטרות אלו. מטה כזה, בייחוד אם יכלול התגייסות מלאה של ההסתדרות הכללית, יוכל להפעיל שורה של פעולות ציבוריות וצעדים ארגוניים, כולל הפגנות המוניות ושביתות. "אמצעי שכנוע" כאלו יכולים להפעיל לחץ ממשי על הממשלה והמעבידים ולהשיג תוצאות משמעותיות.