קן לואץ' הוא במאי הקולנוע הסוציאליסט האנגלי, שייצר מסוף שנות ה־1960 סרטי ריאליזם חברתי שמתאפיינים בביקורת חברתית ופוליטית נוקבת, וביניהם הסרטים "אדמה וחופש" (1995) ו"לחם ושושנים" (2000). סירטו החדש "מחפשים את אריק" (Looking for Eric) חודר בצורה מיומנת לעולם של אוהדי כדורגל ממעמד העובדים הבריטי.

למרות השימוש בדמות של כוכב הכדורגל אריק קאנטונה, שמגלם בסרט את עצמו, הסרט לא מתמקד בכדורגל. קהל רחב הרבה מעבר למעריציו של קאנטונה ולאוהדי כדורגל יוכל להתחבר אליו ולהתרגש ממנו. גיבור הסרט הוא לא אליל הכדורגל הצרפתי, אלא דווקא דמות האנטי־גיבור המשברית של הדוור אריק בישופ, גרוש שחולה מגעגועים לאישתו הראשונה שעזב לפני 30 שנה, ומגדל שני ילדים מתבגרים ומתוסבכים שמסבכים אותו עצמו עם כנופיית פשע.

חבריו של אריק, עובדי דואר מהשורה, שהם אוהדי כדורגל שרופים כמוהו — של המועדון "FC יונייטד", אוהדי מנצ׳סטר יונייטד לשעבר שנימאס להם מההתמסחרות המאסיווית של הקבוצה, והקימו מועדון ניפרד משלהם — מגלים סולידאריות למצבו הנפשי הקשה ומנסים לעזור לו. יחד הם יושבים בפאב הקבוע שלהם (לצד האוהדים השמרניים יותר שנישארו במנצ׳סטר יונייטד), ומדברים על החיים בין לבין שידורי המשחקים.

"המלך אריק" קאנטונה, ששיחק בשנות ה־1990 במנצ׳סטר יונייטד, הוא הגיבור הרוחני של אריק בישופ, והדוור המדוכא מגייס אותו כמקור השראה, כמעין מאמן אישי ("קואצ׳ר") דימיוני שיעזור לו להתמודד עם הצרות שלו. קאנטונה ידוע בשל חיבתו לאמירת פתגמים, והדבר מוקצן בסרט, שם מדובר בסך הכול בדמות רקע שטחית שמדקלמת מאנטרות של פסיכולוגיה בגרוש, וזה לפעמים מעצבן גם את בישופ. אבל כך מודגש תפקידו של כוכב הכדורגל כאמצעי לדירבון עצמי.

לואץ' לא משדר כלל את המסר האינדיווידואליסטי הפשטני שמאפיין סרטי הוליווד רבים ותעמולה ליבראלית באופן כללי, כאילו אדם יחיד הוא האחראי העיקרי לכלל בעיותיו ומסוגל לפתור אותן, גדולות ככול שיהיו, אם רק ישנה גישה לחיים. הסרט מתעמת גם עם מיתוס הגיבור שמציל את המצב ומשליך לפח את אידיליית כוחות ה"חוק והסדר" של המדינה. בישופ לא מצפה לגיבור משמיים, לא מסוגל לפנות למשטרה, ויודע שגם אם כוחות נפשיים יעזרו לו להתייצב מול אהבתו הראשונה, הם לא יספיקו כדי להוציא אותו מהצרה החדשה שנקלע אליה. ברמה האישית הוא נקלע למצב חסר אונים.

אלא שהתארגנות סולידאריות מאסיווית של אוהדי כדורגל (משני המועדונים), בהובלת עובדי הדואר — שבזמן הקרנת הסרט בישראל יצאו לשביתה כלל־ארצית בבריטניה להגנה על מישרותיהם — מסוגלת לשנות את המצב. כן, התארגנויות של אוהדי ספורט יכולות לשנות, וכן, בעיה חברתית שלא יכול לפתור אדם אחד, התארגנות רחבה תוכל לפתור עם קצת יצירתיות.