כאילו שלא הספיקו להרוס את הבריאות עד עכשיו. תקציב 2008 חושף את תוכניות ההמשך של הממשלה: תוקפא הוספת מיטות אשפוז עד 2010, ניהול בתי־החולים יוכפף למשרד האוצר, תוקפא בנייתו של בית חולים ציבורי חדש באשדוד, יצומצמו מחלקות ההשתלה בכל בתי־החולים, יקוצצו משרות ומערך המנהל והמשק יעבור לחברות־קבלן, ותוקם קופת־חולים חדשה — החמישית במספר.

הקופ״ח החדשה תפעל למטרת רווח ותתפעל אגפים בתוך בתי־החולים הקיימים. היא תוכל למנוע מחלק מהמטופלים לקבל ביטוח על סמך שיקולים עסקיים. מהלך זה נועד להבריח את המבוטחים האמידים משאר הקופות ולהכשיר כך את הקרקע לקראת הפיכתן לתאגידים פרטיים לחלוטין שיפעלו למטרת רווח ("תיאגוד") — מה שיגמור סופית את מערכת הבריאות הציבורית.

הזכות לבריאות היא זכות יסוד

להפוך את מערכת הבריאות לעסק רווחי זה לא עניין פשוט. בתי החולים אמורים לספק שירות ציבורי חיוני לחברה ולא לנפח כיסים של מיליונרים. בתי חולים לא יכולים למנוע מילד לקבל תרופה שתעזור לו לנשום, לא משנה מהי עלות ואורך הטיפול. הממשלות בלחץ בעלי ההון פועלות ליצירת שתי מערכות בריאות נפרדות. אחת תייצר רווחים לתאגידי הבריאות והאחרת תכלא בתוכה בתנאים ירודים את מי שאינו מסוגל לממן שירותי בריאות פרטיים — עניים ועובדים המשתכרים בסביבות השכר החציוני ומטה.

משנת 1998, קופות החולים, המוגדרות כמוסדות ללא כוונת רווח, הפסיקו לקבל מימון מלא לפעילותן ונאלצו להכניס התנהלות של עסק כלכלי, כלומר, להכניס גם גורמים פרטיים. כך נפתחה דלת נוספת שמאפשרת לבעלי הון לעשות כסף מבריאות. כיום פועלים בארץ עשרות מכונים ובתי״ח פרטיים, בנוסף על שירותי הרפואה הפרטית (שר״פ) המתקיימים בתוך בתי־החולים הציבוריים. בגלל התנאים הירודים של המערכת הציבורית, מספר לא מבוטל של מטופלים נאלץ לפנות לרפואה פרטית — פעמים רבות אפילו בהמלצת הרופא המטפל. בשנת 1996 רק 8% מהאוכלוסייה פנו לרפואה פרטית, ואילו כיום הנתון עומד על 41% (נתוני הסתדרות הרופאים).

מאבק למען שירותי בריאות חינם

בעולם קיימות מדינות רבות בהן מערכת הבריאות נגישה חינם לאזרחים: מספר מדינות באירופה, קנדה וקובה — שלמרות המשטר הביורוקרטי האוטוריטרי שם, הצליחה לפתח את מערכת הבריאות המתקדמת בעולם. בכל אחת ממדינות אלה, הזכות לשירותי בריאות בחינם הושגה דרך מאבקים עזים, שביתות ואף מהפכה במקרה של קובה... שלטון ההון לא איפשר זאת לפני כן. בעלי־ההון יעדיפו שגם מערכת הבריאות תהיה שוק שיוכלו לעשות בו הון.

מכיוון שאנשים תמיד זקוקים למערכת הבריאות, מדובר בפרה חולבת. רחמיהם הצבועים ותרומותיהם של בעלי־ההון לא יעזרו לנו. גם לא החלטות בית משפט והבטחות של ועדות בכנסת. ב־2002 קבע בית משפט כי השר״פ אינו חוקי. ב־2005 הוא הוחזר לבתי־החולים וב־2008 כבר מוקמת קופ״ח פרטית. ב־2002 עבר בכנסת חוק המורה על הקמת בית־חולים ציבורי חדש באשדוד, ומאז דבר לא קרה בשטח.

לעומת זאת, מי שמצליחים לבלום עד כה במידה מסויימת את תהליך ההפרטה האגרסיבי במערכת הבריאות הם איגודי העובדים של האחיות ושל עובדי המינהל והמשק. מי שהוביל את המאבק נגד סגירת רשת "טיפת חלב" בחמש השנים האחרונות הוא איגוד האחיות.

בקנדה, לדוגמא, היו ניסיונות דומים בעשור האחרון להפריט את מערכת הבריאות הציבורית. במאבקים המוניים בשנת 2000, איגודי הרופאים, האחיות, עובדי תחזוקה ואיגודים נוספים, יצאו למלחמה על זכויותיהם לשירותי בריאות של כלל התושבים, ועצרו זמנית את תוכנית ההפרטה.

גם בארץ, הפרטת הבריאות תוכל להיבלם ואף להתהפך על־ידי מאבק כלל־ארצי של קבוצות העובדים השונות במערכת הבריאות. דרישות להפסקת כל תהליכי ההפרטה ולכינון של מערכת בריאות איכותית שתהיה נגישה לכל בחינם, יצליחו לגייס למאבק שכזה המונים.