בעולם נהוג שנטל מימון שירותי הבריאות מתחלק בין שלושה גורמים: הצרכנים, הממשלה והמעסיקים. ב־1997, כחלק מאותה התקפה, עבר בישראל חוק הפוטר את המעסיקים כחלק מהשלישייה הנ״ל. כעשרה מיליארד ש״ח נחסכו מכיסי הבוסים והפכו למעמסה נוספת על גב הממשלה, שמיהרה להפיל אותם על ציבור העובדים. גם בתקציב 2004 דובר על קיצוצים בהיקף של 7–10 מיליארד ש״ח, שלא כולם עברו; אך האוצר כבר הורה לבצע "צעדי התייעלות" (כלומר קיצוצים במשכורות ופיטורים) בסך 100 מיליון ש״ח. אחת המטרות של בעלי ההון היא להשאיר לציבור הרחב כמה שפחות אופציות מלבד בתי החולים הפרטיים. כך עומד בי״ח פלימן, בי״ח ממשלתי סיעודי־שיקומי לקשישים ונפגעי תאונות, תחת איום מתמשך של סגירה. את התקציב הנוכחי בית החולים שרד, אך זוהי רק שאלה של זמן עד שייסגר.

כך גם מצאו את עצמם עובדי בתי החולים בני ציון ורמב״ם חוששים למקום עבודתם עקב התוכנית למזג את שני בתי החולים — לכולם ברור שמיזוג כזה משמעו פיטורים המוניים. גם עובדים אלו שרדו את תקציב 2004, אך הסכנה לא חלפה, ובהחלט שלעובדי המינהל והמשק, לאחיות ולרופאים אין סיבה לשמוח. הרופאים עדיין עובדים 45 שעות בשבוע (ואחרי הפיטורים הנשארים יעבדו עוד יותר), ואם הם גם רופאים צעירים וזוטרים, עושקים אותם גם בשעות העבודה וגם במשכורות.

נתונים מראים שישראל נמצאת לכאורה במצב טוב ביחס הרופאים לנפש: 3.8 רופאים לאלף נפש. אז אם יש כל כך הרבה רופאים, למה כל כך הרבה אנשים לא זוכים לטיפול הראוי?! התשובה כמובן היא מחירי שירותי הבריאות.

על פי כל הנתונים, עניים הולכים פחות לרופאים. לא מפתיע, ביקור רופא הוא עסק לא זול. כך יוצא שעניים מתאשפזים הרבה יותר. יום אשפוז עולה לבית החולים 1,600 ש״ח, וכך הוצאות בתי החולים גדלות. הצעה שעלתה כדי לפתור בעיה זו היא לא לגבות כסף על ביקור רופא מעניים. כמובן שההצעה נדחתה מיד. הסיבה? "ויתור על תשלום יביא לצריכה מוגברת של שירותי רופאים". חס וחלילה שאנשים יקבלו טיפול רפואי, ועוד חינם...

עניים חולים יותר מעשירים, זה לא סוד. עניים סובלים יותר מסוכרת, לחץ דם ואסטמה. תמותת תינוקות של אמהות בעלות הכנסה נמוכה היא פי ארבעה מתמותת תינוקות של אלה עם הכנסה גבוהה. השיטה היום מציעה בריאות רק למי שיש לו כסף. הגיע הזמן לספק שירותי בריאות חינם לכולם! המשאבים וכוח האדם קיימים, השאלה היא רק איך מחלקים אותם ולטובת מי.