בימים אלה ממש נפתחת שנת לימודים חדשה באוניברסיטאות ובמכללות, ובעקבות הפסקת האש רבים מהסטודנטים חולמים על שנת לימודים "נורמלית" — למעשה, בפעם הראשונה מאז סגר הקורונה הראשון ב־2020. הקמפוס שניכנס אליו לא יהיה אותו הקמפוס שהוותיקים בינינו זוכרים לפני הקורונה וגם לא הקמפוס שהיה לפני ה־7/10. מאז רק החמירו הביטויים של המשבר החברתי העמוק בקמפוסים, בראשם הרדיפה הלאומנית נגד פלסטינים ומתנגדי מלחמה.

אנחנו יושבים בהרצאה ביחד עם אותם פעילי הימין שפתחו בשנה שעברה קבוצות וואטסאפ לשיתוף תמונות של סטודנטים כדי לרדוף את מי שהשתתפו בהפגנות בהובלת סטודנטים פלסטינים בקמפוסים לעצירת הטבח בעזה. בקמפוס מסתובבים סטודנטים חמושים, חלקם עם 2 או 3 כלי נשק בתוך הכיתה, מאז חלוקת הנשק של בן גביר. לאומנות, גזענות, סקסיזם, הומופוביה וטרנספוביה נפוצים במסדרונות ומעצימים את תחושת חוסר הביטחון.

משבר חברתי ועלייה באלימות על רקע מגדרי

האלימות על רקע מגדרי החריפה בהשפעת המלחמה והמשבר החברתי שיצרה, כש־2025 זו שנת שיא ברצח נשים.

ביטויים לתופעות האלימות על רקע מגדרי לא פוסחים על הקמפוס. בין השאר, לפי סקר שפרסמה הנציבות למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטה העברית במאי האחרון, 20.6% מהמשיבים והמשיבות (סטודנטים וסגל) העידו שחוו לפחות סוג אחד, של הטרדה מינית. רק 50.2% מהפגיעות דווחו כאשר מבין הפגיעות שלא דווחו, ב־23.8% הסיבה לאי־דיווח הייתה חוסר אמון שהאוניברסיטה תטפל בתלונה כראוי ו־40.3% מהמתלוננות לנציבות העידו שלא היו מרוצות מהמענה שקיבלו.

מצוקה כלכלית וקיצוץ בהשכלה הגבוהה לצורכי תעמולת מלחמה

המלחמה משפיעה גם כלכלית על עצם היכולת לממן את הלימודים תחת יוקר מחיה מזנק. בעוד שמשבר הדמים גובה חיים רבים, בראש ובראשונה בעזה המופגזת והמורעבת, תאגידים וטייקונים מרוויחים מהמשבר כלכלית וממשיכים להעלות מחירים של מוצרי בסיס. לפי סקר של הלמ״ס, כ־40% מבני ה־20 ומעלה ציינו שהכנסתם בשנה האחרונה לא הספיקה לכיסוי צורכי המחיה שלהם, וכ־25% מהאוכלוסייה נאלצו לקחת הלוואה כדי לעמוד בהוצאות אלו. בקרב ערבים־פלסטינים בתחומי הקו הירוק ובמזרח ירושלים הנתון גבוה יותר ועומד על 57% מהאוכלוסייה.

הממשלה מממנת את מכונת המלחמה על גבם של אנשים מהשורה, מקצצת בשכר ובכל השירותים החברתיים. גם המוסדות האקדמיים עצמם לא חסינים למדיניות ההרסנית הזאת, כאשר רק לפני כמה שבועות הממשלה החליטה לקצץ את תקציב ההשכלה הגבוהה ב־150 מיליון שקל, ולהעביר את הכסף במקום זאת לטובת "הסברה" של פשעיה נגד האנושות.

על מה מובילים ראשי אגודות הסטודנטים מחאה?

במקום להילחם עבור מה שהסטודנטים.ות מהשורה באמת צריכים.ות — מאבק נגד ההיגיון של המלחמה, הכיבוש והדיכוי הלאומי, מאבק נגד ניצול, אפליה ודיכוי מכל הסוגים, נגד ממשלת המוות והמתקפות שלה על אנשים מהשורה — אגודות הסטודנטים עושות בדיוק ההפך.

אגודות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן־גוריון והאוניברסיטה הפתוחה, שלא נקפו אצבע נגד המצוקות שפוגעות בציבור שהן אמורות לייצג, הכריזו שישבתו בתחילת שנת הלימודים במחאה על "חוק הגיוס", במטרה לחזק את ההיגיון הלאומני־מיליטריסטי ולספק עוד כוח־אדם לצבא. יו״ר האגודה באוניברסיטת ת״א אמרה זאת במפורש: "אנחנו לא נגד המלחמה. אנחנו נגד השתמטות מהמלחמה"!

דווקא כשדרוש מאבק להוציא את כוחות הכיבוש מעזה כדי לאפשר שיקום ובנייה מחדש, הם מחליטים למחות כדי להגדיל את מספר החיילים ולהגדיל את יכולות הצבא לשלוט בעזה.

במקום להשבית את הלימודים כדי לכפות הרחבת גיוס לצבא ולהוסיף עוד ברגים למכונת המלחמה, האגודות צריכות להוביל שביתה נגד הקיצוצים, הדיכוי הלאומי, האפליה הגזענית והרדיפה הפוליטית, נגד סדר היום של ממשלת המוות והכיבוש.

בניית מאבק על העתיד שלנו

לסטודנטים ולעובדים בקמפוס יש את הכוח לארגן מאבק, וגם לדחוף מלמטה את האגודות, וגם את איגודי העובדים, לפעולה נחוצה. בשנתיים האחרונות סטודנטים, סטודנטיות וסגל התארגנו למאבק נגד מלחמת ההשמדה ומדיניות הממשלה והקימו התארגנויות חדשות.

דרך ארגון אסיפות מאבק בתוך הקמפוס נוכל לרתום עוד סטודנטים ואנשי סגל סביבנו, ליזום ימי שיבוש ברמה המקומית והארצית ולהתארגן למאבק להפלת ממשלת המוות.

אנחנו נצטרך להתחיל את הסמסטר החדש עם רוח לוחמנית ונחישות לפעול — הצטרפו אלינו!