כמה מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם עוזרים לממן תאגידים חקלאיים שפעילותם משמידה חלקים נרחבים מיערות הגשם בברזיל, לפי דו״ח של ארגון Global Witness שפורסם בסוף ספטמבר.

המימון נעשה באמצעות קניית אגרות חוב. בזמן משבר הקורונה, הבנקים המרכזיים, בארץ ובעולם, קנו איגרות חוב של תאגידים כדי "לעורר את הפעילות הכלכלית במשק". על פי הדו״ח, חלק מהחברות שנתמכו על ידי הבנקים המרכזיים קשורות להרס סביבתי ביניהן שלושה מהתאגידים החקלאיים הגדולים הפועלים בברזיל (Cargill, Inc., Archer-Daniels-Midland Company, Bunge Ltd Financial Corp). התאגידים ביראו יערות, תהליך אשר מחריף את ההתחממות הגלובלית ופוגע בסביבה, תוך פגיעה בזכויות ובאדמות של אוכלוסיות ילידיות.

ומאיפה מגיע הכסף שהבנקים המרכזיים מעבירים לתאגידים? התוכניות לרכישת האגרות הן של הממשלות והמדינות. הכסף הוא של המדינה — של משלמי המיסים. אז איך אין לאותן המדינות מספיק כסף להשקיע בהתאמת תשתיות למשבר האקלים, בשיקום סביבתי ובמעבר לאנרגיה מתחדשת, בשעה שיש להן כסף להשקיע בחברות שתורמות ישירות להחרפת משבר האקלים?

תחת קפיטליזם הרווח של קומץ בעלי חברות הוא בעדיפות הראשונה של המדינה הקפיטליסטית. משבר האקלים הולך ומחריף, ועדיין הם ממשיכים להפנות את משאבי האנושות להרס הסביבה. לכן יש צורך בכלכלה מתוכננת ודמוקרטית, בה המשאבים יושקעו לפי הצרכים של האנושות ושל הסביבה ולא לפי שיקולי רווח צרים של תאגידים וטייקונים.