לקראת שנת הלימודים האקדמית הקרובה, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (המל״ג) להעניק למרכז הבינתחומי בהרצליה את התואר "אוניברסיטה" (פרטית לא מתוקצבת). שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, המשמשת גם כיו״ר המל״ג, בירכה על ההחלטה: "הכרה במרכז הבין־תחומי כאוניברסיטה מהווה נדבך נוסף בחיזוק ההשכלה הגבוהה בארץ". אך מדובר בנדבך נוסף בהפרטת החינוך ובהכשרת אוניברסיטה אליטיסטית לעשירים בלבד.

ממשלת ה"שינוי", שכבר נקטה שורה של צעדים אנטי־חברתיים מובהקים, מובילה מהלך ניאו ליברלי שאינו מתקבל על הדעת בזמנים אלו. בזמן שרבים מהסטודנטיות והסטודנטים חיים משכר מינימום, "לא סוגרים" את החודש, ונלחמים על מקומם במוסדות ההשכלה הגבוהה הציבוריים, המרכז הבין־תחומי בהרצליה, אשר שינה את שמו בעקבות החלטת המל״ג ל"אוניברסיטת רייכמן", מקבל לגיטימציה למכור את "שירותיו" בתמורה לשכר לימוד של כ־40,000 ₪ לשנה.

זהו שלב תקדימי בתהליך הפרטת מערכת החינוך בישראל, כחלק מהמדיניות הניאו־ליברלית המתייחסת להשכלה הגבוהה כאל שוק — מציאות בה תואר אקדמי הוא סחורה, הסטודנטים הם לקוחות, והאוניברסיטה הינה עסק. מכללות פרטיות שאינן מתוקצבות הן אמנם לא מוסדות חדשים בארץ, וגם האוניברסיטאות הציבוריות מפעילות מנגנונים שתפקידם לצמצם עלויות והוצאות על מנת להיות קצת יותר "רווחיות". אך אוניברסיטת רייכמן הינה הראשונה המקבלת הכרה מהמדינה כאוניברסיטה פרטית — כלומר, מוסד האמון הן על מתן השכלה לסטודנטים והן על מחקר, כולל הענקת תארי דוקטור.

תואר ראשון מהווה היום דרישת מינימום בקבלה למרבית מקומות העבודה אשר מאפשרים השתכרות בשכר שמעל שכר המינימום. באוניברסיטאות הציבוריות שכר הלימוד עומד על כ־12 אלף ₪ לשנה, כלומר 36–48 אלף שקלים לתואר ראשון, עלות שבפני עצמה היא לא מבוטלת עבור חלקים רבים באוכלוסייה, וכמובן לא כוללת בתוכה הוצאות נלוות עבור מחיה (כגון שכר דירה). באוניברסיטת רייכמן, לשם השוואה, עלות שכר הלימוד לתואר ראשון היא כ־120,000 שקלים — תואר לעשירים בלבד.

איך זה הגיוני שבימים של משבר כלכלי והתרחבות אי־השוויון בחברה, הממשלה מקדמת השכלה גבוהה לעשירים? האם התואר של סטודנטים באוניברסיטאות הציבוריות שווה פחות מהתואר של סטודנטים באוניברסיטת רייכמן? אנשים לא צריכים לשלם אקסטרה עבור חינוך טוב יותר או איכותי יותר — החינוך הציבורי, שצריך להיות נגיש לכל האוכלוסייה, צריך להיות ברמה גבוהה. השכלה גבוהה איננה סחורה — היא שירות שאמור להיות חינם לציבור הרחב ולכל המעוניינים בו. לכן, אנחנו כסוציאליסטיות דורשות לבטל את שכר הלימוד בכל מוסדות החינוך והמחקר.

באופן מכעיס, ההכרה באוניברסיטת רייכמן קיבלה גם את ברכת התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים. לפי שלומי יחיאב, יו״ר ההתאחדות, החזון של הפרטת ההשכלה הגבוהה ואוניברסיטאות ציבוריות הולך יד ביד: "אנחנו מאמינים כי מוסדות ההשכלה המתוקצבים, המאפשרים מוביליות חברתית, הם אלו שצריך לחזק כדי לאפשר הזדמנות שווה להשכלה גבוהה בקרב צעירי ישראל. יחד עם זאת, רמת ההוראה המרשימה, התפתחות המחקר, החשיבה היזמית והחיבור למרחב התעסוקתי הקיימים במרכז הבינתחומי, בהובלת פרופסור רייכמן, ראויים לכל שבח וחשוב שהמדינה תכיר בהם באופן רשמי".

ההתאחדות צריכה לחזור בה, ולהבהיר שהפרטת מערכת החינוך אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של הסטודנטים, ציבור העובדות והעובדים ושכבות הביניים. בעקבות אוניברסיטת רייכמן עשויות מכללות פרטיות לא־מתוקצבות נוספות לדרוש לקבל הכרה כאוניברסיטאות. אך אימרה לפיה "כן, זה לגיטימי לדרוש 40,000 שקל לשנה עבור דבר בסיסי כמו השכלה" אינה עולה על הדעת.