מאות סטודנטים לפיזיותרפיה מכל רחבי הארץ הפגינו ביום שלישי שעבר, 8 באפריל, מול משרדי המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג) בירושלים נגד כוונת המועצה להוציא מתוכנית הלימודים את מערך ההתנסות הקלינית (הכשרה מעשית). ההפגנה נערכה לאחר שלושה שבועות בהם השביתו הסטודנטים לפיזיותרפיה את הלימודים.

בהפגנה השתתפו לאות סולידריות גם סטודנטים וסטודנטיות לקלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. במקביל הושבתו למשך שעתיים גם לימודי הרפואה ברחבי הארץ בהזדהות עם המאבק. האווירה הייתה לוחמנית וסוערת, ובמהלך הצעדה מכיכר פריז למשרדי המל״ג נצעקו סיסמאות כמו: "המל״ג עושה קופה על חשבון ההשכלה", "הון־שלטון: עולם תחתון" ו"שי פירון: עולם תחתון".

ההצעה של המל״ג באה לספק "פתרון" לעובדה שקיימים השנה מקומות התמחות רק ל־220 מתוך 300 סטודנטים לפיזיותרפיה. אלא שההצעה המעוותת תפגע לא רק בסטודנטים, שלא יזכו להכשרה קלינית הכרחית כחלק מהתואר, אלא גם במטופלים עתידיים, שיזכו לטיפול פיזיותרפי פחות מקצועי.

הדרישה המרכזית של הסטודנטים לפיזיותרפיה היתה שהמל״ג תעמוד מאחורי ההמלצה של הוועדה שהקימה לנושא זה ותמנע פתיחה של חוגים נוספים לפיזיותרפיה במטרה להקטין את זרם הנכנסים לעסוק במקצוע. למרות המלצת הוועדה נפתח השנה מסלול נוסף ללימודי פיזיותרפיה במכללה האקדמית בקריית אונו, וזאת ללא תוספת מקבילה במספר מקומות ההתמחות.

בסוף ההפגנה התבשרו הסטודנטים שהפגינו כי המל״ג קיבלה החלטה במסגרתה ייסגר משנת הלימודים הבאה מסלול הלימודים בקריית אונו ויצומצם בעשרה אחוזים מספר המתקבלים לשאר מוסדת הלימוד. בעקבות זאת הפסיק ועד הסטודנטים לפיזיותרפיה את השביתה והורה על חזרה ללימודים.

אולם גם סטודנטים שיעברו את ההכשרה יתקשו למצוא עבודה בתחום לאחר סיום לימודיהם. הסיבה לכך אינה עודף פיזיותרפיסטים במשק אלא מחסור בתקנים להעסקת פיזיותרפיסטים במערכת הבריאות, בעיקר ביישובי הפריפריה. בנוסף רוב המישרות הקיימות בתחום הן בשכר נמוך.

להשקיע בפיזיותרפיה וברפואה הציבורית!

פעילי מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנה, הביעו תמיכה במאבק נגד הפרדת ההתמחות הקלינית מלימודי התואר, והדגישו כי לצורך פתרון שורשי למצב נחוצה השקעה תקציבית מצד המדינה שתבטיח: התמחות מעשית לכל סטודנט כחלק מהתואר, מקומות עבודה לבוגרים, מענה למחסור בפיזיותרפיסטים בפריפריה ותוספות שכר משמעותיות בתחום.

כך תתאפשר הכשרה קלינית לכל סטודנט, לאחריה יוכל להיקלט לעבודה בבתי חולים ומרפאות ציבוריות, שיהיו נגישות בכל יישוב ושכונה בישראל, ללא אפליה, ומבלי לצמצם את מספר הסטודנטים בתחום.

פתרון כזה בתחום הפיזיותרפיה הוא חלק מהצורך הרחב בהשקעה מסיבית לשיקום מערכת הבריאות הציבורית, שסובלת מייבוש תקציבי ומתהליך של הפרטה זוחלת כבר שנים. המימון הדרוש יכול וצריך להגיע באמצעות מיסוי מוגבר על בעלי ההון והחזרת מס הבריאות המקביל על מעבידים.

הסולידריות שהופגנה מצד סטודנטים לקלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ורפואה מצביעה גם על הכיוון הדרוש למאבק משותף של ארגוני הרופאים, האחיות, העובדים הפרא־רפואיים ועובדי המינהל והמשק בבתי החולים, לצד הסטודנטים בתחומים הללו ובגיבוי ההסתדרות ואגודות הסטודנטים, למען הצלת הרפואה הציבורית.