נשיא תוניסיה, זין אל־עאבדין בן עלי ומשפחתו ברחו מתוניסיה לסעודיה. בן עלי אולץ לעזוב את תפקידו אחרי 23 שנים בשלטון בעקבות שבועות של מחאה המונית נגד האבטלה, מחירי מזון גבוהים, שחיתות ודיכוי מצד המשטר. ההפגנות החלו אחרי שבוגר אוניברסיטה הצית עצמו בסידי בוזיד (Sidi Bouzid) במחאה על מחסור במקומות עבודה ב־17 בדצמבר. הדיכוי המשטרתי גרם למאה הרוגים לפחות.

ביום שישי ה־14 בינואר הוכרזה שביתה כללית מוגבלת על־ידי התאחדות איגודי העובדים UGTT. אלפים התקבצו מחוץ למשרד הפנים בבירה תוניס, הסמל של השלטון. המשטרה פתחה באש.

ללא יכולת להמשיך להחזיק ביד ברזל בשלטון אל מול הזעם ההמוני, בן עלי ברח מתוניסיה, במקביל להכרזה על המינוי של רוה״מ מוחמד גאנושי (Ghannouchi) לתפקיד "נשיא מעבר". בנוסף לכך הוכרז על "מצב חירום", איסור על התקהלות של יותר מ־3 אנשים ועוצר לילי. כוחות הביטחון קיבלו הוראה לפתוח באש על מי שלא מציית להוראותיהם.

גאנושי ציין כי ינסה להרכיב ממשלת "קואליציה" חדשה ואמר כי ייפגש עם מנהיגים פוליטיים. התפקיד של הצבא בהתפתחויות האלה עדיין לא ברור.

ההדחה של בן עלי מהשלטון, היא הקלה עצומה, אבל ההמונים ירצו לראות מענה לדרישותיהם, כולל סוף לדיכוי והשחיתות ושינוי שורשי במצבם הכלכלי.

אלא שגאנושי ינסה לנקוט צעדים שייגנו על האינטרסים הרחבים של המעמד השליט. עובדים, מובטלים, צעירים ועניים, לא יכולים לסמוך על אף משטר של "אחדות לאומית" שיספק מענה לצרכים החברתיים והכלכלים שלהם ויבטיח דמוקרטיה אמיתית ובת־קיימא. המעצמות האימפריאליסטיות, כמו צרפת וארה״ב, שתמכו בעבר בבן־בריתם בן עלי, יתאמצו עתה להבטיח שהמשטר החדש שיוקם יהיה מסוגל לדחות את הדרישות של מעמד העובדים והעניים ולהמשיך להגן על האינטרסים של הקפיטליזם התוניסאי והעולמי.

ההמונים הראו את הפוטנציאל העצום שלהם בימים ובשבועות האחרונים בתוניסיה. רבים עמדו באומץ נוכח הדיכוי של מנגנוני המדינה ורבים מתו. האירועים בתוניסיה זעזעו את צפון אפריקה והמזה״ת כשהפגנות סולידריות אורגנו במספר מדינות. בשביל לפתח את המאבק, האנשים העובדים והעניים בתוניסיה צריכים ארגונים עצמאיים משלהם, כולל מפלגה, שתלחם למען האינטרסים המעמדיים שלהם וזכויות דמוקרטיות מלאות, על בסיס מצע סוציאליסטי. במקום משטר פרו־קפיטליסטי חדש שיורכב משרידי משטרו של בן עלי ומכוחות בורגניים אחרים, העובדים והצעירים צריכים ממשלה שתתבסס על האינטרסים המעמדיים של העובדים והעניים.

בהמשך מופיע ראיון שערך סטפאן מילר, מארגון ה־CWI בגרמניה, עם אחמד ראפיקי, מורה וחבר בארגון ה־UGTT בעיירת הכורים גאפ׳סה (Gafsa), שמספר על ההתפתחויות האחרונות. הראיון נערך ב־14 בינואר, שעות ספורות לפני שבן עלי ברח מתוניסיה.

ראיון עם אחמד ראפיקי, מורה בבית־ספר וחבר בהתאחדות איגודי העובדים ה־UGTT בגאפ׳סה

מה קורה בתוניסיה בשבועות האחרונים?

היה גל עצום וכלל ארצי של זעם, שבא לידי ביטוי בהפגנות לא אלימות. אבל המדינה, עם כוחות השיטור שלה ועם הכוחות לפיזור מהומות, דיכאו את ההפגנות בצורה ברוטאלית ועקובה־מדם. הם הרגו יותר ממאה תוניסאים, מרביתם אנשים צעירים ואנשים בשנות העשרה.

מה הייתה הסיבה לזעם הזה?

בהתחלה נראה כי הסיבה הייתה חברתית. אנשים הפגינו בעד תנאי מחייה טובים יותר, למען מישרות, למען מוצרים זולים יותר, אבל אז התברר כי הסיבה היא לא רק חברתית אלא פוליטית. אחרי 23 שנה של דיכוי מדמם על־ידי בן עלי, אנשים צעדו ברחובות ודרשו ממנו להתפטר. זה רק החמיר בכל פעם שהנשיא נשא נאום מיוחד בטלוויזיה.

תחילה הנשיא הכחיש את הכול, ואמר שהעניין הוא רק הבחור שהתאבד לאחר שהצית את עצמו. הוא אמר כי "אנחנו מדוכאים על ידי המפגינים"! לאחר מכן הוא אמר "בסדר, אני מבין אבל אתם צריכים לדעת שהאנשים שמפגינים, הם אנשים עם רעלות על הפנים, הם חבורה של טרוריסטים". בכך הוא קרא לסטודנטים, לצעירים, למורים, לעורכי הדין, לרופאים ולכל מי שהפגין "טרוריסטים".

איזה שכבות בחברה יוצאות עכשיו לרחובות?

אני חזרתי עכשיו מהפגנה שנמשכה 4 שעות, וגיל האנשים בה נע בין 7 ל־77. היו שם מובטלים, עורכי דין, רופאים, אימהות וסבתות, סטודנטים...כולם הפגינו נגד בן עלי.

אז מה קורה עכשיו?

עכשיו אפשר לראות עד כמה רשעים, אכזריים ועקובים־מדם בן עלי ובני בריתו. אני לא אשכח זאת. העמדה של ממשלת צרפת הייתה ממש פחדנית וזולה. הם הטילו את האשמה על האנשים והציעו שהמשטרה הצרפתית תעזור לדכא אותם.

עכשיו המדינה נמצאת במצב של פחד, האנשים מפחדים. אנשים קונים כמויות גדולות של אספקה, בגלל העוצר ו"מצב החירום" שהוכרז. המשטרה מדכאת באלימות הפגנות בתוניס ובכל הארץ היום. הדבר שהכי מסוכן זה חבורות של אנשים, שאיש לא יודע מי הם, שגונבים כל דבר, זורעים הרס ושורפים בניינים.

אתה אומר שהאנשים שנראים בטלוויזיה זורקים בקבוקי תבערה, הם לא המפגינים?

לא, לא, אלה הם מפגינים אמיתיים. האנשים שמתעמתים עם המשטרה הם מפגינים, הם מוחים למען תוניסיה חופשית ודמוקרטית ונגד בן עלי והמאפיה שלו. אני מדבר על האנשים שפועלים בחושך ברחובות הצדדיים של תוניס. הם גונבים, הם הורסים וכל תוניסיה יודעת מי הם: זה המיליציות הממשלתיות שמטילות אימה על אנשים.

היום בן עלי פיזר את הממשלה שלו [הראיון נערך לפני שבן עלי עזב את תוניסיה]. מה יקרה עכשיו?

עכשיו המדינה הולכת אל הלא נודע. יש אפילו אסירים שבורחים מבתי־הכלא. אין משמרות מהפכניות מתקדמות ואין אופוזיציה, אין אלטרנטיבה ברורה לתוניסיה, אין אלטרנטיבה מהפכנית. כל הגולים חיים בקנדה, בלונדון ובצרפת. הצבא עוד לא עשה דבר.

מה התפקיד של הצבא עכשיו? היו צילומים בטלוויזיה של קצינים שמצדיעים לארון מתים של אחד המפגינים ההרוגים במהלך הלוויה המונית. הצבא לא מדכא את המפגינים, האם זה נכון?

נכון, הצבא לא מדכא את המפגינים, המשטרה עושה את זה. הצבא מגן עכשיו על סניפי הדואר, משרדי ממשלה, תחנות טלוויזיה ומקומות רגישים בעיר.

אתה חושב שיש אפשרות של הפיכה צבאית?

אף אחד לא יודע. זה אפשרי. אבל זה לא מה שהאנשים רוצים. אני בטוח שאנשים לא יקבלו את זה. עכשיו אנשים הקריבו כל כך הרבה, שהם לא מוכנים לקבל הבטחות שווא מהנשיא, הם רוצים להעיף את הנשיא, והם בטח לא יקבלו הפיכה.

תודה רבה לך ובהצלחה...