המאבק החל לאחר תקופה ארוכה של משטר טרור, שכלל קנסות דרקוניים של מאות שקלים ושעות עבודה מפרכות בעבור שכר עלוב של 19.50 ש״ח לשעה, שבסופה החליטו העובדים להתאגד ולדרוש הסכם קיבוצי שיגן עליהם. חשיבותו של המאבק חורגת הרבה מעבר לגבולות מקום העבודה שלהם. לתוצאותיו יהיו השלכות על ציבור עובדים גדול בישראל המרגיש כי הוא נדחף עם הגב לקיר וכי הדרך היחידה לשפר את תנאי העבודה שלו היא להילחם על זכויותיו במלוא מובן המילה.

הממשלה מגיעה לעזרת הבוס

כבר שנים שממשלות ישראל השונות שוכחות את עצם קיומה של העיר באר־שבע על המפה. הם לא גילו עניין באחוזי האבטלה ובמחוסרי הדיור בעיר ואף לא ברמת הזיהום המחרידה. אבל כשהבוסים של מטרודן קוראים לממשלתם לעזור להם לשבור את שביתת הנהגים, "מצב התחבורה הציבורית בבאר־שבע" זוכה לדיון מיוחד בכנסת. הפוליטיקאים המשתתפים בדיון אינם מודאגים מכך שנהגים העובדים 12 שעות ביום בתנאי עבדות נמצאים על סף התמוטטות, מה שמסכן גם את הנוסעים, וגם לא מהעובדה שמאז ההפרטה צומצם מספר הנהגים, הקווים ותדירותם. הממשלה מבינה כי מאבקם של עובדי מטרודן נגד תוצאות ההפרטה יכול להתפשט כאש בשדה קוצים למקומות עבודה אחרים והיא לא חוסכת במשאבים. לשם הכנעת העובדים מכניסה הממשלה חברת תחבורה פרטית נוספת לעיר. החלטה זו של הממשלה צריכה לקומם כל אדם עובד בישראל.

עד לניצחון, בלי לוותר!

בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסיקת בית הדין המקומי והורה ב־3 במרץ להוציא מהעיר את החברה הפרטית הנוספת שהכניסה הממשלה. רק כמה ימים קודם, ב־23 בפברואר, פסק בית הדין שעל ההנהלה להחזיר לעובדים את כל הקנסות שנלקחו מהם בתוספת ריבית, ולהחזיר לעבודה את הנהג אבנר זאנה שפוטר בעקבות המאבק. ניצחונות ביניים אלה הם תוצאה של הלחץ שיצרו הנחישות העצומה של הנהגים השובתים והתמיכה הרחבה לה זוכה המאבק בעיר. הנקודה החשובה היא שבית הדין לעבודה הוא לא בית דין של עובדים, ובדרך כלל כשמדובר בפסיקות גדולות, ללא לחץ ברור מצד העובדים, הוא יגן על עמדת המעבידים. העובדים צריכים לסמוך רק על עצמם, ולא להגביל את המאבק שלהם לפסים משפטיים בלבד, כפי שההנהלה היתה רוצה. בינתיים ההנהלה עדיין מסרבת לחתום עם הוועד על הסכם קיבוצי, והמאבק נמשך.

להמשך המאבק, הפגנת סולידריות מצד עובדים אחרים במגזרים השונים תפגין את הכוח של העובדים בשטח ותסייע משמעותית למאבק. תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת לכל העובדים להביע סולידריות עם הנהגים השובתים. פנייה זו הועברה על ידי התנועות המקבילות של מאבק סוציאליסטי במדינות שונות בעולם. מרטין מאייר, נציג המזכירות הכללית של איגוד עובדי התחבורה בבריטניה, שלח בעקבות בקשת התנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בבריטניה מכתב סולידריות מטעם 90 אלף נהגי אוטובוסים, המזדהים עם מאבקם של עובדי מטרודן נגד תוצאות ההפרטה.

סמוך לפסיקה האחרונה פתחה ההסתדרות בקמפיין לאיגוד נהגים בחברות פרטיות נוספות, במטרה לחסל את הבידוד, להרחיב את המאבק של עובדי מטרודן ולהשתמש בדוגמה שלו כדי לנצח ברמה הארצית. מדובר בצעד חשוב מאוד שצריך היה להינקט כבר מתחילתו של המאבק. אבל הקמפיין לא יכול להישאר רק תקשורתי. פעילים צריכים להישלח לשטח ולהציע גיבוי מלא לעובדים האחרים ופנייה מפורשת הקוראת להם לשבות. השבתה של כל חברות התחבורה הציבורית לא תאפשר לבעלים לסייע זה לזה ותהפוך את המאבק לקצר וקולע עם מינימום פגיעה בנוסעים. יש להשתמש בהזדמנות ולפתוח בקמפיין ארצי לאיגוד עובדים. אבל אחד הלקחים החשובים של מאבק זה הוא הצורך להתארגן למאבק ארצי רציני בהפרטה עצמה ובתוצאותיה, ולדרוש במקומות העבודה המופרטים את החזרתם לבעלות ציבורית ואת ניהולם הדמוקרטי על ידי העובדים עצמם.