ביום שישי (27.2) התקיימה בחברון צעדת המחאה השנתית לזכר הטבח במערת המכפלה שביצע המתנחל הכהניסט ברוך גולדשטיין ב־25 בפברואר 1994. 29 מתפללים פלסטינים, בהם ילדים, נרצחו אז בשעת תפילה. בעקבות הטבח, באופן אירוני, הוחמר עוד יותר הדיכוי של האוכלוסייה. בין השאר נסגר רחוב השוהדא, שהיה עורק מסחרי ראשי, והוטלו מגבלות קשות על תנועת התושבים.

בחברון נמצאים כמה מההיבטים הברוטליים ביותר של הכיבוש. כ־40,000 תושבים פלסטינים מתגוררים בשטח H2 במזרח העיר (כחמישית משטח העיר), תחת כיבוש צבאי ישיר, שנועד לאבטח קומץ זעיר של כמאה משפחות של מתנחלים פנאטים שמארגנים טרור יומיומי כנגד התושבים הפלסטינים.

מאות מתושבי העיר וקבוצה של עשרות ישראלים השתתפו בצעדה בדרישה לפתוח את רחוב השוהדא מחדש, לסלק את ההתנחלות ולסיים את הכיבוש.

ההפגנה התארגנה ביוזמת "הוועד להגנת חברון" וארגוני השמאל בעיר, והסעות עבור המפגינים הישראלים אורגנו על־ידי תנועת "התחברות־תראבוט". גם משלחת של פעילי מאבק סוציאליסטי הגיעה לחברון בשביל לעזור לקדם מסר של סולידריות עם מאבק תושבי העיר.

דיכוי מוגבר לקראת ביקור נתניהו

לאחר שיחת הסברה קצרה על המצב בחברון שנערכה במשרדי הוועד להגנת חברון, הצטרפנו יחד עם מאות מתושבי העיר לצעדה. דקות ספורות בלבד אחרי תחילת הצעדה, כשראשוני המפגינים החלו להתקרב לעבר רחוב השוהדא הסגור, הם נחסמו על־ידי כוחות צבא ומג״ב, שהחלו בירי של רימוני הלם, גז מדמיע, קליעי מתכת מצופי־גומי וככל הנראה אף אש חיה.

במצב שנוצר, שאר המפגינים התקשו להגיע למקום. צעירים מקומיים ניסו להגיע אל רחוב השוהדא בדרכים אחרות אך נחסמו גם כן באלימות קשה מצד הצבא. לפי דיווחים שונים לפחות שלושה מפגינים נפצעו באורח בינוני מהירי לאורך ההפגנה ומספר מפגינים נעצרו.

"היום פיזרו אותנו עוד לפני שההפגנה התחילה", הסביר אחד הפעילים המקומיים בשיחת סיכום בתום ההפגנה. "למה זה קרה? הם רוצים לשדר לנו מסר לפני הביקור של נתניהו בשבוע הבא".

לפני כשבועיים, גורמים בליכוד פירסמו באמצעי התקשורת השונים שנתניהו שוקל להגיע לביקור בהתנחלות בחברון ב־10 במרץ, כשבוע לפני הבחירות. מטה "יהודה ושומרון" בליכוד בראשות חברת הכנסת ציפי חוטובלי הוא מהיוזמים של הביקור.

בראיון לאתר המאבק, אחמד ג׳רדאת מ"המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית" (AIC), הסביר כי "בשבועות האחרונים אנחנו רואים איך הממשלה הישראלית מתמקדת באזור הזה" כדי לחזק עוד יותר את ההתנחלות בעיר. "ראינו את נשיא ישראל מבקר לפני שלושה שבועות באזור הזה בשביל לעודד ולתמוך במתנחלים", הזכיר ג׳רדאת, בהתייחסו לביקורו של ריבלין בהתנחלות בחברון ובקריית ארבע, כשבנוסף, "רק לפני עשרה ימים הם הכריזו על 2,000 דונם מצפון־מזרח לחברון כשטח צבאי, שזה למעשה מוביל להרבה מאוד מגבלות על הכפרים באזור הזה".

בשירות ההתנחלות

ג׳רדאת תיאר את המצב בחברון מאז הטבח, שהותיר רבבות תושבים "תחת מצב אפרטהייד אמיתי במרכז העיר חברון. שזה אומר סגירת חנויות, סגירת רחובות, בנוסף להחמרה ולהשתלטות על בתים ומבנים פלסטיניים והטלת סגר על אזורים שלמים".

מאז סגירת רחוב השוהדא, בכדי לעבור מצד אחד לצד השני של העיר העתיקה, מרחק של כ־3 ק״מ, התושבים נאלצים לבצע עיקוף של 15 ק״מ. סגירת הרחוב הביאה לסגירה של כ־1,300 חנויות ובתי עסק בעיר. כ־500 מהם נסגרו בצו צבאי ואחרים נאלצו לסגור את שעריהם בעקבות תקיפות חוזרות ונשנות של המתנחלים וההגבלות על חופש התנועה שחסמו את הגישה אליהם. לשם המחשה, שטח H2 מבותר באמצעות כ־100 מחסומים שונים של צה״ל.

מעבר לכך, התושבים הפלסטינים המתגוררים בסמיכות למובלעות המתנחלים מתמודדים עם תקיפות על בסיס יומיומי מצד כנופיות הטרור הכהניסטיות. אחת מאותן תקיפות תועדו יומיים לפני ההפגנה על־ידי צוות חדשות ערוץ 10, שהגיע לתעד את קמפיין הבחירות של ברוך מרזל — הפעיל הכהניסטי תושב העיר, שמתמודד לכנסת במסגרת רשימת "יחד" בראשות אלי ישי.

"בדרך כלל, מנהיגי המתנחלים, המתנחלים והתומכים שלהם מבצעים תקיפות שונות לצד החיילים, ולעתים בהשתתפותם של חיילים או לכל הפחות כשהחיילים לא עוצרים אותם", מדגיש ג׳רדאת. "יש מעל אלפיים חיילים ישראלים בכל רגע נתון, שתפקידם להגן על מתנחלים".

מול המציאות הזאת, התושבים בחברון, יחד עם ארגוני צעירים ומפלגות השמאל בעיר מנהלים מאבק ארוך וקשה שראוי לכל תמיכה וסיוע מצד פעילים וארגונים ישראליים, ובפרט ארגוני עובדים וארגוני סטודנטים.

ג׳רדאת קורא לשמאל בישראל: "לבנות קשרים אמיתיים עם התנועות החברתיות הפלסטיניות, עם השמאל הפלסטיני, עם ארגוני השטח ועם קבוצות דמוקרטיות שפועלות בשטחים הכבושים. זו צריכה להיות התגובה לחומת ההפרדה, לסגר ולהפרדה בין שתי החברות".