התחממות כדור הארץ והרס שכבת האוזון גורמים כבר עתה לשינויים דרמטיים במזג האוויר. השימוש בשיטות חקלאיות אינטנסיביות, כולל בחומרי הדברה, הורס את הקרקע, מרעיל את המים שלנו, וגורם למותם של בני אדם ובעלי חיים.

ההזנה המופרזת של בעלי חיים בהורמונים ובאנטיביוטיקה גורמת לסרטן ולמחלות נוספות. השטחים הפתוחים המועטים שיש לנו בישראל הופכים לאוטוסטרדות, מלאי המים היקר שלנו הולך ומידלדל, ובתי החרושת, כמו למשל 'כימיקלים חיפה', שופכים מדי יום פסולת רעילה ביותר אל תוך הנחלים והים שלנו.

ארגונים ירוקים ברחבי העולם ממלאים תפקיד מרכזי בחינוך הציבור בנוגע להרס הסביבה, ובמניעת חלק מפעולותיהם הגרועות יותר של הגורמים המזהמים (למשל, המקרה בו מיליוני גרמנים הטילו בשנת 1996 חרם על חברת Shell כדי למנוע ממנה להטביע את מכלית הנפט ברנט שפאר). כסוציאליסטים, אנו רואים כחיוני את מאבקם של האירגונים הירוקים. גם אנו מנהלים מאבק פעיל נגד הרס הסביבה, אך אנו טוענים שיש לקחת מאבק זה רחוק יותר: כל עוד יישאר הקפיטליזם על כנו, יימשך גם הרס הסביבה. נכון שחיוני להילחם בסימפטומים של הנגע הקפיטליסטי, כמו למשל למנוע ממפעל לזהם נחל, אך כל זמן שהעולם נמצא בשליטתם של החברות הגדולות ימשיכו בני האדם והסביבה להיות מנוצלים לעשיית רווחים, והרס הסביבה יימשך.

הערכת דרכי הפעולה של הירוקים

מסעות פרסום ליצירת מודעות ציבורית

ארגונים ירוקים עושים ברחבי העולם עבודה חשובה בהעלאת המודעות הציבורית לסוגיות סביבתיות. בגרמניה, למשל, ממחזרים היום 90% מהאזרחים. למרות שאנו נותנים את תמיכתנו המלאה לעידוד אנשים להיות פחות בזבזנים ולהגביל את כמות הזיהום שהם יוצרים, דרכי פעולה כאלה מונעות רק חלק קטן מאוד של ההרס הנגרם לסביבה. הסיבה לכך טמונה בעובדה שבתי־החרושת והחברות הגדולות, ולא הצרכנים הפרטיים, הם האחראים לרובו המכריע של הזיהום. למשל, מתוך 380 טון פסולת המצטברים בבריטניה בכל שנה, רק 6% מיוצרים על־ידי משקי הבית; כך שגם אם האזרחים הבריטיים ימחזרו, הם לא יביאו לשינוי משמעותי בבעיה הכוללת.

חשוב אמנם לשכנע את האנשים לא לבזבז חשמל, אך הכמות הכוללת של גאזים התורמים לאפקט החממה אשר נוצרת באוגוני־לנד שבניגריה במהלך הבערת בארות נפט ע״י חברת הנפט 'של' גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה, הגאזים הנוצרים כתוצאה מהבערת אותן בארות נפט ע״י 'של' מהווים 10% מהגאזים הגורמים לאפקט החממה בעולם!

כך שלמרות שחשוב לעודד אנשים לדאוג לסביבה שלהם, הסיבה האמיתית להרס הסביבה היא שהחברות הגדולות מפיקות תועלת ממערכת שמזהמת, מבזבזת משאבים והורסת את כדור הארץ.

פנייה לטוב ליבם של הקפיטליסטים

פנייה למצפונן של החברות הבינלאומיות ששודדות ובוזזות את משאבי העולם לא תלך. לאורך ההיסטוריה המודרנית פנו אנשים בעלי כוונות טובות לבוסים שלהם: כדי להפסיק את העבדות; למען מערכת סעד ראויה; כדי להפסיק את האפרטהייד. אבל האמת היא שכל אחת ואחת מהזכויות שאנו נהנים מהן כיום הושגה לאחר מאבקים מרים שנוהלו ע״י אנשים פשוטים. שום דבר לא ניתן בחינם, מפני שזה נוגד את האינטרסים הכלכליים של המעמדות השולטים.

הענשת עסקים על הנזק שהם גורמים

אחת הדרכים שבאמצעותן מנסות הקבוצות לשמירה על איכות הסביבה למנוע מבתי־החרושת לזהם את הסביבה היא להכריח אותם לשלם על הנזק שהם גורמים — בעזרת חוקים וקנסות כבדים. אלא שלעתים קרובות נושאות החברות בתשלום הקנסות והאכיפה כעלות נוספת בלתי רצויה, הזולה יותר משימוש בתהליכי ייצור נקיים יותר. במידת האפשר כופות החברות הללו את אותן עלויות נוספות על הצרכנים ע״י כך שהן מעלות את מחיריהן, או שהן מכריחות את העובדים שלהן לשלם, ע״י קיצוץ במשכורות ובתנאי העבודה. לפעמים הן מעבירות את בתי־החרושת שלהן לארצות העולם השלישי בהן יש חוקים פחות מחמירים לשמירה על הסביבה. כדוגמא לכך אפשר לקחת את אותו אזור במקסיקו הגובל עם ארה״ב, המוגדר כאזור סחר חופשי. במקום התמקמו 2,000 חברות אמריקאיות על מנת שיוכלו לנצל את חוקי הסביבה הבלתי מחמירים ואת כוח העבודה הזול, מה שהפך את האזור לבור שופכין של פסולת רעילה וביוב.

למעשה, בכל רחבי העולם נותנות הממשלות עדיפות גבוהה יותר לסיפוק רצונם של החברות הגדולות מאשר לאיכות הסביבה או לתנאי החיים של העובדים.

מניעת בתי החרושת מלפגוע בסביבה ע״י פעולה ישירה

פעולה ישירה היא צורת מאבק יעילה, אך הצלחתה מוגבלת במידה שהיא איננה חלק ממאבק רחב יותר לשינוי החברה: פעולה ישירה מסוגלת לעכב את סלילתו של כביש ואף להפסיק אותה, אך כשלעצמה אינה יכולה לשנות את מדיניות התחבורה. היא מסוגלת למנוע ממפעל לזהם נחל, אבל היא אינה משנה את העובדה שהתעשייה הקפיטליסטית מעוניינת רק בעשיית רווחים.

האירגונים המקבילים ל'מאבק סוציאליסטי' במדינות אחרות השתמשו בפעולה ישירה בכמה מאבקים. למשל, כחלק מהמאבק המוצלח שניהלנו נגד מס הגולגולת בבריטניה, השתלטנו על משרדיהם של ההוצאה לפועל. במאבק שניהלנו ביוון למניעת השימוש במבחן שהיה מונע מתלמידים ממעמד העובדים להתקבל ללימודים גבוהים, פתחו התלמידים בשביתה והשתלטו על בתי ספר ברחבי הארץ. אך בכל מקום שבו אנו משתמשים בפעולה ישירה אנו משתדלים להרחיב את המאבק, להסביר שהבעיות נובעות מכך שהחברות הגדולות שולטות בחברה ומנהלות אותה עפ״י האינטרסים הרווחיים שלהם, ולקשר את המאבק עם הצורך להילחם למען שינויה הסוציאליסטי של החברה.

כתוצאה מהקמפיינים הירוקים גדלה המודעות הציבורית לנושאי איכות הסביבה במידה ניכרת. אך למרות מאבק זה גדל גם שיעור ההרס הנגרם לסביבה. זה מאשר את טענתנו שנכון שעלינו להמשיך את ההתקפות על תאגידים בודדים ההורסים את הסביבה, אך עלינו לעשות זאת כחלק ממאבק להפלת המערכת הקפיטליסטית העולמית עצמה.

מדוע בזבוז והרס סביבתיים הם חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם

העולם מנוהל בצורה שמבטיחה את רווחיהם של החברות הגדולות, ובכדי לשרוד למול התחרות הקשה חייבים העסקים למצוא דרכים לקצץ בעלויות, וזאת כדי שיוכלו לתת מחירים נמוכים יותר מאלה של המתחרים שלהם, ועדיין להרוויח. זה אומר לא להשקיע בציוד נקי או בשיטות לפינוי בטוח של פסולת, לשלם משכורות נמוכות ככל האפשר לעובדים, ולעבור על החוקים שנועדו לשמור על איכות הסביבה, במקומות שחוקים כאלה קיימים.

הקפיטליזם בזבזני מאוד — בכדי לשמור על גובה המחירים מושמדות כמויות ענק של מזון, וזאת בזמן שמיליוני אנשים בעולם רעבים ללחם ואף גוועים ברעב מפני שזה לא רווחי להאכיל אותם. הקפיטליזם הוא בזבזני ביותר גם בכל מה שקשור לכישורים אנושיים. חברות תרופות מתחרות עוסקות בחיפוש אחר תרופה לאיידס, אך הן מסתירות את ממצאיהן זו מזו, מה שמעכב את התקדמות המחקר. כמויות כסף ענקיות ומאמצים רבים מושקעים בהעתקת תרופות המיוצרות ע״י המתחרים וכבר נמצאות בשוק, וכמויות אדירות של נייר ופלסטיק מבוזבזות על אריזות מהודרות שאמורות להגדיל את המכירות, שלא לדבר על צורות שיווק אחרות.

כיצד שולטים הקפיטליסטים בחברה

תאגידים בינלאומיים שולטים בממשלות שלמות. אם היתה ממשלת ישראל מנסה ברצינות לכפות על התאגידים לתקן את דרכיהם, לא זו בלבד שאותם תאגידים היו מפסיקים לממן את המפלגה, הם גם היו מפסיקים להשקיע בישראל, סוגרים את המפעלים שלהם, ומעבירים את בתי־החרושת שלהם לארצות שהיו מוכנות להעלים עין מפעולותיהם. זה היה יוצר אבטלה המונית בישראל, מה שהיה מוריד בצורה ניכרת את הכנסות הממשלה, לא היה כסף לממן את מדינת הרווחה, והמדינה היתה נחלשת.

כך שישראל נשלטת ע״י עסקים ישראלים ובינלאומיים המגלגלים מיליונים, ולא על־ידינו. זו הסיבה לכך שלמרות שכל ארבע שנים נבחרת ממשלה אחרת נשארת המדיניות הכלכלית זהה ביסודה — למרות ההבטחות שנתן ברק במערכת הבחירות לא יהיה חינוך חינם מהגן ועד האוניברסיטה, אלא רק עוד קיצוצים, ושלוש ממשלות עוקבות, של הליכוד ושל העבודה, יישמו בדיוק את אותן תכניות הפרטה.

זו אינה רק בעיה ישראלית, אלא בעיה בינלאומית — קרן המטבע הבינלאומי, הבנק העולמי, נאט״ו והאו״ם נשלטים כולם ע״י האינטרסים של החברות הגדולות.

האלטרנטיבה הסוציאליסטית

כל עוד ימשיכו הקפיטליסטים להחזיק בבעלותם ובשליטתם את המשאבים העולמיים והתעשיות, וינהלו אותם לשם עשיית רווחים פרטיים, יהיו הישגי השמירה על הסביבה מוגבלים, והרס הסביבה ימשיך להיות בעיה שתאיים על המשך קיומו של המין האנושי בכדור הארץ.

בכדי לעצור את הרס הסביבה אי אפשר לנקוט צעדים חלקיים: עלינו להפיל את השיטה הקפיטליסטית שמציבה את הרווח מעל רווחתם של בני האדם וכדור הארץ, ולהחליף אותה בשיטה סוציאליסטית שתהיה מבוססת על צרכיהם של האנשים.

הסוציאליזם אומר להעביר את משאבי העולם ואמצעי הייצור לבעלותם ולשליטתם הדמוקרטית של האנשים העובדים והנוער, ולא להשאיר אותם בידיהם של קומץ מיליונרים. הייצור יתוכנן ע״י ועדות של עובדים ותושבים מקומיים שייבחרו באופן דמוקרטי, על בסיס צרכים ולא על בסיס רווחים.

למשל, כאשר יש צורך בבניית אלף בתים, יכולים ארכיטקטים, בנאים, אנשים שאמורים לגור באותם בתים ותושבים מקומיים אחרים לשבת יחדיו ולתכנן את הבנייה עפ״י מה שדרוש, תוך התחשבות בבטיחות של העובדים, ובשמירה על הסביבה המקומית. לעומת זאת, בניית בתים בשיטה הקפיטליסטית פירושה שהחלטות מתקבלות באופן בלתי דמוקרטי ע״י מנהלי החברות, תוך שימוש בחומרים הזולים ביותר, בניית כמה שיותר יחידות דיור על השטח הקטן ביותר, ניצולו של כוח עבודה זול (שאין לו שום השפעה על תהליך הבנייה), ושימוש בתקני בטיחות בלתי מחמירים, וזאת כדי להביא למקסימום רווחים. לעתים קרובות כלל לא מתייעצים עם תושבי המקום, אשר נאלצים לחיות בשכנות לבניין מכוער.

ייצור דמוקרטי ותכנון עפ״י צרכים יכולים לכלול פיתוח זהיר ומתואם של מערכת בטוחה ויעילה של תחבורה ציבורית, כולל מערכת של הסעה בקבוצות. בשיטה הקפיטליסטית זה פשוט לא רווחי להשקיע במערכת איכותית של תחבורה ציבורית.

כיצד ניתן להגשים את הסוציאליזם?

כדי לתמוך בסוציאליזם זה לא מספיק להיות נגד הקפיטליזם. הסוציאליזם הוא דבר שיש להילחם למענו, הואיל והקפיטליסטים ישתדלו לשמור על כוחם בכל מחיר, וימשיכו להרוס את הסביבה. ממש כמו שבמלחמה יש צורך באסטרטגיה ובמנהיגות, כך גם המאבק למען הסוציאליזם זקוק למטרות ברורות, אסטרטגיה להשגתן של אותן מטרות והנהגה שמושרשת בחברה ונתמכת על ידה, ושמסוגלת לאחד שכבות רחבות באוכלוסייה ולקדם את המאבק.

למרות שכיום שולטים הקפיטליסטים בתעשייה ובמשאבים העולמיים, אלה אינם שווים דבר ללא העובדים שבונים ומייצרים את הסחורות שנמכרות ברווח. כמו שקורה בזמן שביתות, כאשר העובדים מפסיקים לעבוד שום דבר לא זז. אם לעובדים ישנה היכולת לעצור את הייצור, יש להם גם את הכוח לנהל את הייצור ואת החברה בצורה שונה.

'מאבק סוציאליסטי' מתערב במאבקים של עובדים ונוער, תומך במאבקים הללו, ומראה לעובדים ולנוער את הכוח הפוטנציאלי שיש להם כאשר הם מאורגנים, ואת חשיבותה של האחדות. אנו משתמשים בנסיון המאבק שיש לאנשים בכדי להעלות את המודעות שיש להם בנוגע למגבלותיה של השיטה הקפיטליסטית, ואנו מקשרים בין המאבקים ובין הצורך בשינוי סוציאליסטי של החברה.

הצטרפו אלינו!

'מאבק סוציאליסטי' יוזמת ומתערבת במאבקים של עובדים ונוער בישראל, נלחם למען זכויותינו, ומקשר בין מאבקים אלה ובין המאבק לשינויה הסוציאליסטי של החברה. אנחנו שייכים ל־CWI, שהוא אירגון בינלאומי המאחד עובדים ונוער ברחבי העולם למאבק נגד שליטתן של החברות הגדולות בעולם.

אנו קוראים ל:

• העברת הבעלות על חברות ומפעלים מזהמים לידי הציבור והעובדים בהם, שביחד ינהלו אותם באופן דמוקרטי ויבטיחו הן את מניעת הפגיעה בסביבה והן את השמירה על הבריאות והבטיחות של העובדים
• מאבק משותף של הציבור והעובדים להרחבה והחמרה של החקיקה והתקנים בתחומי איכות־הסביבה ושל האכיפה שלהם, כך שיגנו על הצורך של כל האוכלוסייה במי־שתייה ראויים, אוויר נקי מזיהום, שטחים ירוקים וחופים נקיים וחופשיים לכולם
• השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית כדי שזו תהיה זולה, יעילה, בטוחה וידידותית לסביבה, ותהווה אלטרנטיבה אמיתית לשימוש ברכב פרטי — יותר קווי אוטובוס, יותר השקעה ברכבות ובניית מערכת הסעה המונית לאזור המרכז — במקום לסלול עוד ועוד כבישים שגורמים להפקעת אדמות ופגיעה בטבע
• שינוי החברה מהבסיס: העברת אמצעי־הייצור לניהול דמוקרטי של העובדים, ומעבר לשיטה כלכלית שבה הייצור יכוון לסיפוק הצרכים של כולם, ולא לרדיפת הרווחים חסרת המעצורים של בעלי־ההון והחברות הרב־לאומיות, שפוגעת בהכרח גם בעובדים וגם במערכת האקולוגית